פדגוגיה חדשנית או פדגוגיה איכותית בסביבה חדשנית ?

"מורה בינוני אומר, מורה טוב מסביר, מורה מעולה מדגים, מורה גדול מעורר השראה" בהשתלמות המוסדית בבית ספרי הציגה המנחה את ניתוח (Swot - strength weakness, opportunities, threats)שיטה לבחינת יכולת הארגון לייצר יתרון תחרותי בסביבה בה הוא פועל. הרצון להשתמש בניתוח SWOT עלה בעקבות הרצון של ההנהלה וצוות המורים להצמיח את בית הספר ולשפר את רמת ההישגים של התלמידים. הפרמטרים אליהם התייחסנו היו: כוח אדם, ידע, נסיון, מידע , מוטיבציה, משאבים, הישגים חדשנות ועוד. בפרמטר של ההזדמנויות העלתי את הנושא של חדשנות פדגוגית משום שלדעתי זאת הזדמנות לצמיחה אישית ולצמיחת האירגון. אז מה זאת חדשנות פדגוגית ? בכתב העת לקידום מנהיגות, מקצועיות,מקצוענות ומצויינות במינהל הבית ספרי בחינוך היסודי, גיליון 27, דן בנושא של חדשנות פדגוגית ומעלה נקודות למחשבה באשר לפדגוגיה חדשנית, או פדגוגיה איכותית בסביבה חדשנית ? בתי הספר נדרשים להטמיע "פדגוגיה חדשנית" כדי להתאים את עצמם למציאות הדינאמית והמשתנה שבה הם פועלים. בדיון שהתקיים בועדת החינוך של הכנסת שעסק בהתאמת מערכת החינוך בישראל למאה ה 21 , הציג שר החינוך את תכנית התקשוב והודגש הצורך להטמעה של פדגוגיה חדשנית להצלחת המהלך. אנשי החינוך משתמשים בצירוף "פדגוגיה חדשנית" כדי לתאר את השינוי המבוקש במערכת החינוך. כותבי המאמר מציעים לדבר על פדגוגיה איכותית בסביבה חדשנית. המושג "פדגוגיה חדשנית" מתאר מבנה לימודים גמיש מותאם לתהליכי שינוי חברתיים תרבותיים כלכליים וטכנולוגיים ולשינויים בתפיסה לגבי מהות הדעת. התכנים והידע הנלמדים צריכים להיות מותאמים למציאות המשתנה, לזמן עיסוק בסוגיות אקטואליות ובדילמות המפתחות מודעות חברתית סביבתית, והעיסוק בהם נעשה בסביבה לימודית, שבה יש שילוב של טכנולוגיה בתהליכי ההוראה - למידה הערכה ובניהולם. פדגוגיה חדשנית מגדירה את מטרות החינוך ודמות הלומד הרצויה במאה ה21. מתארת את תכנית הלימודים, תהליכי ההוראה למידה, הערכה, ארגון זמן, ארגון לומדים וארגון הצוות והסביבה הלימודית שצריכים להתקיים בבתי הספר במאה ה21. המאפיינים העיקריים של פדגוגיה חדשנית: תכנית לימודים מותאמת למאה ה 21 המזמנת ללומד עיסוק בסוגיות אקטואליות ובדילמות המפתחות מודעות חברתית סביבתית ושיתוף הקהילה. תהליכי הוראה למידה הערכה השאיפה היא להבטיח באמצעות הפדגוגיה החדשנית את העמידה בהישגים הנדרשים. לגרום ללומד הנעה ורצון ללמוד התלמיד פעיל בתהליך הלמידה. העקרונות המאפשרים תהליכי הוראה למידה איכותיים בסביבת למידה חדשנית: מיקוד בתהליכי ההוראה למידה של התלמיד. התאמת ההוראה לשונות בין התלמידים. הסרת מחיצות בין העולם מחוץ לבית הספר לעולם בתוך בית הספר.שימוש מירבי בטכנולוגיות תקשוב כדי לאפשר לתלמידים להתנסות בתהליכים מגוונים לבניית ידע. הסביבה הלימודית הסביבה הלימודית החדשנית כוללת נוסף למאפיינים של סביבה מסורתית טכנולוגיות מידע ותקשורת מגוונות ומתעדכנות תדיר. הטכנולוגיה עשוייה לגוון את התהליכים החינוכיים וההתנסויות של תלמידים ומורים וגם לעצב אותן ולסייע בהוראה בגישה של הבניית ידע. לטכנולוגיה יש יתרונות פדגוגיים משמעותיים כמו העשרת מקורות מידע , תיווך בין חשיבה קונקרטית לחשיבה מופשטת באמצעות הדמיות ומשחקים שונים. הטכנולוגיה עשויה לגוון את התהליכים החינוכיים ולסייע בהוראה בגישה של הבניית ידע. לטכנולוגיה יש השפעה על היחסים שבין הלומד לידע בשתי דרכים: רמת הפרט - שימוש בשפה חזותית ותוכנית אינטראקטיבית מגבירים את הלמידה הסימבולית. הרמה החברתית - אפשרויות למידהחדשות שאינן מוגבלות בזמן, במקום ובתרבות. בסביבה כזאת המחשב צריך להיות ממוקם בכל מקום שמתרחשות בו למידה והתנסות חברתית.

בחרתי להציג את הסרטון שבו יואב יאיר ויורםעשת מציגים את ה"דילמות בטכנולגיות חדשניות ללמידה". הסרטון מתיחס לפערים בין מה שהטכנולוגיה מבטיחה לבין מה שקורה בפרקטיקה. הטמעת טכנולוגיות חדשניות זה עסק לא פשוט כדברי יורם עשת. 3 פרדוכסים של חדשנות בטכנולוגיות חינוכיות: הטכנולוגיות במקורם לא פותחו ללמידה והאתגר הוא להסב אותם לטכנולוגיות למידה. הטכנולוגיות נמצאות בשינוי. רוב העוסקים בטכנולוגיות למידה באים מתחומים אחרים ולא מתחום החינוך והאתגר הוא להסב את הטכנולוגיות ללמידה.

לומד בעל הכוונה עצמית

"האדם הבוגר אינו האדם חסר ההשכלה, אלא האדם שאינו מכיר את עצמו. אוויל הוא המלומד הסומך על ספרים, על ידיעה ועל סמכות וחושב שאלו יקנו לו הבנה. ההבנה נרכשת רק דרך הידיעה העצמית, כלומר מודעותו של אדם לתהליך הפסיכולוגי השלם שלו, לכן משמעותו האמיתי של החינוך הוא הקניית הבנה עצמית , כי בתוך כל אחד מאיתנו מצוי כל הקיום כולו" (יידו קרישנמורטי, לגעת במהות, עמ' 20 ) בעידן שבו אנו נמצאים במאה הנוכחית ושזכה לכינויים שונים - עידן הידע, העידן הפוסט מודרניסטי, העידן הפוסט אידיאולוגי מאפיינים רבים ושונים: מורכבות הטכנולוגיה והשתלטותה על רוב תחומי חיינו בד בבד עם הצטברות ידע והתחדשותו המהירה, עליית חשיבותו של ה"הון השכלי" כמקור עוצמה לאומי על פני חשיבותם של משאבים אחרים. בעידן זה אנו עדים להשתנות בהגדרת העיסוק של הפרט במהלך חייו.לפיכך תפקיד מערכת החינוך לפתח בתלמיד מיומנויות שיעזרו לו לרכוש מידע מתחומים שונים ולעבדו בכוחות עצמו. בין הכישורים הנדרשים לצורך תפקודו המוצלח: איתור ידע ורכישת ידע באופן עצמאי, שימוש מושכל בידע לשם פתרון בעיות, בחירה מושכלת, הערכה ביקורתית, כישורים לתקשור ולשיתוף פעולה עם אחרים. ובהכללה ניתן לומר כי לשם תפקוד מוצלח במאה ה 21 נדרש האדם להיות מסתגל, חושב אוטונומי בעל הכוונה עצמית בלמידה שיתמיד בלמידתו לאורך החיים.
דמותו של הלומד בעלי הכוונה עצמית בלמידה מאופיינת בגילוי מוטיבציה פנימית גבוהה, התמדה רבה בביצוע המשימה הלימודית, גילוי תושייה ויוזמה הסתמכות על עצמו, גילוי דבקות במטרה, גילוי מודעות עצמית גבוהה, ידיעה לתכנן ולנהל לוח זמנים ללימודיו, גילוי תחושת מחויבות להצלחה בלימודים, גילוי תחושת מסוגלות אישית להשגת מטרותיו,הצבת מטרות למידה, גילוי מוטיבציה גבוהה וגילוי תחושת הגשמה.
את המיומנויות והכישורים הנדרשים מלומד בעל הכוונה עצמית בלמידה אפשר למיין לחמש קטגוריות (בירנבוים,1997 ): . 1.כשירויות קוגנטיביות: פתרון בעיות, חשיבה ביקורתית, חשיבה לוגית יצרתיות, הבעה בכתב ובעל פה, בחירת נושא והגדרתו, שאילת שאלות, שימוש מושכל במאגרי מידע, ניסוח השערות מחקר, תכנון תהליך או מערך המחקר, תיהלוך טקסט, בחירת מידע רלוונטי, עיבוד מידע וארגון מידע, התבוננות תצפית, מיזוג מידע הסקת מסקנות, שיפוט או הערכה. 2.כשירויות מטה-קוגניטיביות:שימוש מושכל באסטרטגיות למידה, הערכת יעילות האסטרטגיה, רפלקסיה, הערכה עצמית, רפלקסיה.

3. מיומנויות ניהול משאבים: חיפוש מקורות, ארגון הזמן והסביבה הלימודית, שימוש בכלי מחקר.

4. כשירות חברתית: ניהול שיח או דיון, שכנוע, הנהגה, עבודה בצוות, הקשבה, שיתוף פעולה, ניסוח משוב, קבלת משוב.

5. איכויות אישיות: מוטיבציה פנימית, נקיטת יוזמה, סקרנות, פתיחות, אחריות, התמדה וכוח רצון, הסתגלות לשינויים,עצמאות.

לאור העקרונות של תיאוריית הלמידה על פי ההכוונה העצמית הלמידה אינה עוד משהו שקורה ללומדים - אלא משהו שקורה עם הלומדים. (צימרמן, 1986 ) לכן כדי לטפח בוגר בעל הכוונה עצמית. מערכת החינוך צריכה לשנות את התפיסה המסורתית של תהליכי הוראה למידה. לפתח תוכניות לימודים חדשניות המציבות בפני הלומדים אתגרי חשיבה מסדר גבוה, התמודדות עם מצבים המחייבים פתרון בעיות, שילוב טכנולגיות מתקדמות, לזמן מצבים המחייבים שיתוף פעולה. המורים צריכים ללמוד את כישורי הכוונה עצמית בלמידה, להתנסות בהם ואף לסגלם לעצמם כלומדים בוגרים וזאת כדי שיוכלו להביא את התלמידים לידי שליטה ויכולת מיטבית ולפתחם כבעלי הכוונה עצמית בלמידה.

בנימה אישית: אני רוצה לתת דוגמה קטנה איך כבר בכיתה א' אפשר להתחיל לפתח בלומדים את האחריות ללמידה והתמדה בביצוע המשימות. מדי שבוע תלמידי מקבלים דף עם משימות חובה לכל השבוע. כל תלמיד יכול לבחור את המשימה אותה הוא רוצה לבצע בכל יום. האפשרות לבחור במשימה אותה אתה רוצה לבצע מפתחת בתלמיד תכון הזמן ואחריות לביצוע המשימה. היא מזמנת לו בכל פעם אינטראקציות עם תלמידים אחרים בכיתה. התלמידים מקפידים לבצע את המשימות בצורה מיטבית ונהנים מהלמידה.

מבחני הPIRLS והטמעת התכנית הלשונית

"תפקיד החינוך הוא ללמד את הילד לחשוב, ולא ללמדו מה לחשוב" ג'ון דיואי

בעקבות הדיונים הנערכים בקורס "מדעי החינוך במאה ה 21 " בחרתי להתמקד בפוסט הנוכחי ביעד המרכזי של משרד החינוך: "שיפור ההישגים הלימודיים בחינוך הלשוני". תכנית ההוראה להטמעת יעדי החינוך הלשוני מתמקדת בכיתות ג' - ד' נגזרות מתוכנית הלימודים ומבוססת על המחקר העדכני בתחום ועל המחקר הבינלאומי ה PIRLS . מחקר ה"פירלס" הוא אחד ממחקרי הארגון הבינלאומי להערכת הישגים בחינוך. מחקר זה בודק אוריינות קריאה בקרב מדגם של תלמידי כיתות ד'. המחקר מתמקד בבחינת מיומנויות הבנת הנקרא, השגת יעידי הקריאה, התנהגות ועמדות כלפי קריאה וזאת באמצעות שימוש במטלות קריאה המשקפות מגוון של תהליכי קריאה. המחקר בוחן את מגמות השינוי באוריינות שפתית לאורך השנים ונערך אחת לחמש שנים. ישראל השתתפה במחקרי פירלס 2001 ו 2006 וצפוייה להשתתף במחקר פירלס בשנת 2011. בשנת 2011 ייערך מחקר פירלס ב - 54 מדינות ברחבי העולם ובהן ישראל. בישראל ישתתפו במחקר כ- 4,500 תלמידי כיתות ד' שיידגמו באופן אקראי ב - 150 בתי ספר. לאור מעמדנו הבלתי מחמיא בהשוואה למדינות אחרות בעולם יצא משרד החינוך בתוכנית הוראה להטמעת יעדי החינוך הלשוני בכיתות ג' - ד'. מטרת התכנית הלשונית לפתח בקרב כל התלמידים כשירות לשונית ברמה שתאפשר להם להשתמש בשפה לצורכיהם בהתאם לתחומי העניין שלהם ולפי הנסיבות. פיתוח הכשירות האוריינית משמעו יצירת נגישות אל הטקסטים הדבורים והכתובים בתחומי הדעת הנלמדים ולשם תפקוד חברתי. זאת באמצעות לימוד שיטתי ומכוון של תהליכי הבנה והפקה של טקסטים דבורים וכתובים מסוגות שונות ובכלל זה דפוסי השיח והמבנים הלשוניים של השפה.מכאן תפקידו של המורה בהטמעת התוכנית הלשונית היא ליזום פעילויות הוראה בשיעורי העברית תוך ציון מפורש של התנסויות התלמידים הנדרשות ללמידה אפקטיבית שתוביל לעמידה בהישגים הנדרשים בחינוך הלשוני. המשמעות המעשית להקנות לילדים אסטרטגיות ומיומנויות ללמידה ולהבנה של טקסטים מעולמות השיח השונים ומסוגות שונות. כדי להשיג את היעד הקצה משרד החינוך תוספת של שעות בכישורי שפה. אוכלוסיית היעד כיתות ג' - ד'. הנימוקים לבחירה בקבוצת יעד זו, משום שבמעבר מכיתה ב' לכיתה ג' נדרשים התלמידים להרחבה בשימוש בשפה הכתובה בתחומי הלימוד ובמפגש עם ספרי לימוד נלווים. התלמידים עובריםמלימוד כמטרה בפני עצמה (רכישת יסודות הקריאה בכיתות א' - ב') אל השימוש בקריאה למטרות של למידה והנאה והם נדרשים לעשות שימוש באסטרטגיות ובמיומנויות קריאה בהקשרים לימודים שונים. התלמידים נתקלים בטקסטים ספרותיים ועיוניים ארוכים ומורכבים ברמות קריאות גבוהות מאלה שקראו בכיתה ב'. לפיכך תפקיד המורה: להטמיע את תכנית ההוראה בהתאם לתכנית הלשונית. לתכנן יחידות הוראה וליישמן. לעשות שימוש מושכל בחומרי הלמידה. להכין תוכניות עבודה מותאמות לשונות בין התלמדים. לעקוב אחר ההתקדמות של כל התלמידים ולשנות את התוכניות בהתאם. להתאים את שיעורי הבית לבדוק ולתקן כל תלמיד. להשתתף בהשתלמויות ובהדרכה. ליידע את ההורים על תכניות העבודה והתקדמות התלמידים.

מנקודת מבט אישית כרכזת שפה וכמורה שלימדה בשנה שעברה בכיתה ג'. השתלמתי והשתדלתי ליישם כמיטב יכולתי וכישוריי את יעדי התוכנית כפי שהצגתי בפוסט שכתבתי. התלמדים קבלו ממני דף ובו טבלה עם היעדים שעלינו להשיג במשך השנה. בבהתאם לתכנית השנה הרבתי לעסוק במיומנויות ובאסטרטגיות למידה של קריאה והבנת טקסטים מדעיים. כל יעד שהישגנו הודגש על ידי התלמידים במדגישון. לקראת סוף השנה בדקנו האם הצלחנו להשיג את היעדים. אני שמחה לציין שהישגנו את רוב היעדים פרט ליחידת ההוראה של כתיבת המלצה לאתר זאת משום שהמשימה היגיעה רק לקראת סוף השנה. השנה אני לא מלמדת את הכיתה אבל שמחתי לשמוע מהמורה שתלמידים הטמיעו את האסטרטגיות והמיומנויות שלמדו והם מיישמים אותם בלמידה במקצועות הלימוד השונים.

"מדיניות הסטנדרטים והמשבר במערכת החינוך"

"כבד את תלמידיך - אל יהיו בעיניך כילדי היום - כי אם כאישי המחר" צבי שרפשטיין
בפוסט הנוכחי אני רוצה לדון בנושא "מדיניות הסטנדרטים והמשבר במערכת החינוך" מתוך התייחסות אישית. נושא הסטנדרטים מטריד ומלחיץ אותי בעיקר לאור העובדה שהשנה אני מלמדת בכיתה א', עיקר עיסוקי הוא בהוראת הקריאה, משימה קשה כשלעצמה. אך הקושי הדגול יותר הוא הדבר המאיים ומלחיץ את המורים ואת התלמידים "החוברת הורודה" תיק תשימות לתלמיד/ה שבה על התלמידים להבחן במהלך השנה בשמונה משימות קריאה כשהביצוע נמדד בזמן ובדיוק ועל התלמידים לעמוד בסטנדרטים של זמן ודיוק. מערכת החינוך בישראל פועלת על פי מדיניות הסטנדרטים שמשמעותה תכנית לימודים לאומית לומדים אותו דבר. מדדי ההערכה הם מבחני הישגים, שקיפות ופרסום הנתונים. על רקע מדיניות הסטנדרטים אנו עדים לקשיי התפקוד של מערכת החינוך המתבטאים בבעיות תקציביות, הישגים לימודיים נמוכים, אי השגת מטרות חברתיות, אלימות גוברת ושיעור התאבדויות גבוה. אלה הם סימפטומים לבעיה הרחבה של מערכת החינוך שהמטרות שעל פיה היא פועלת אינם תואמים את המציאות הפוסט -מודרנית בה היא מתפקדת. המשמעות היא שמערכת החינוך מצויה בבעיה קשה על רקע העידן הפוסט - מודרני, ריבוי האמיתות והפלורליזם, ועליה להפעיל מתודה של בחינה עצמית, והתאמת המסגרת למציאות החדשה.יחסה של מערכת החינוך לקהל היעד שלה בעייתי היות והיא מתעלמת מתהליכי הגלובליזציה והפלורליזם והשפעתם של סוכני חינוך וידע הנמצאים מחוצה. מוסדות החינוך הם היררכיים וסמכותיים הפועלים על פי אחדות מקום וזמן. המבנה הלינארי והברור של מערכת החינוך אינו תואם את המציאות. הטכנולוגיה יצרה דרכי לימוד אלטרנטיביות ואפקטיביות למדי לשיטות הלימוד המקובלות. מערכת החינוך אינה יכולה להתחרות עם אטרקטיביות המדיה ועדיין היא מתעקשת לנקוט בשיטות הוראה פרונטליות ולימוד מספרים. אמנם בשנים האחרונות אנו חשים בשינוי שחל במערכת לגבי שילוב טכנולוגיות חדשניות, אך השינוי איטי ואינו מקיף את כל המערכת. ההתעקשות של המערכת להצמד למדיניות של סטנדרטים מתעלמת מהשונות וממתן הזדמנויות שווה לכל תלמיד. מערכת החינוך צריכה להכיר בשונות ולפתח מרחבי למידה הנותנת מענה גם לתלמידים שאינם יכולים לעמוד בסטנדרטים ולהכשיר את אותם בוגרים על פי כישוריהם ויכולתם כדי שיוכלו לתפקד ולתרום לאיכות החיים של החברה. לאור הנקודות שציינתי מערכת החינוך צריכה לבחון מחדש את המטרות שעל פיהן היא פועלת ובהתאם לשנות אותם ולהתאימן למציאות החדשה בה אנו חיים. הבעייה שהיא שהמדינוית נקבעת על ידי נציגי המערכת הפוליטית, ומאחר ומערכת הפוליטית בארצנו אינה יציבה הרי שקובעי המדיניות מתחלפים במקרה הטוב כל ארבע שנים ובמקרה הפחות טוב בכל שנתיים. כל שר חינוך שמתמנה רוצה להשאיר את חותמו על המערכת ואז הוא מתחיל ברפורמות עד שמגיע השר הבא ומשנה את הרפורמות של קודמו. לכן יש לקבוע מטרות חדשות המותאמות לעידן החדש שיחייבו את כל קובעי המדיניות.

העברה בלמידה (Transfer )

"לא נוכל לפתר בעיות תוך שימוש באותה דרך חשיבה שיצרה אותן" (אלברט איינשטיין)
בקורס "אסטרטגיות מתקדמות להוראה ולמידה" של ד"ר נטע נוצר, נתבקשנו לכתב "מהו Transfer או בעברית: "העברה בלמידה".בעברי הרחוק השתתפתי בקורס "עבודת חקר" במכון ברנקו וייס ורכשתי את הספר "הכיתה החושבת למידה והוראה בתרבות של חשיבה" שכתבו שרי טישמן, דיוויד פרקינס ואיילין ג'יי במסגרת חיפושי אחר חומרים לכתיבת הסיכום מצאתי כי פרק 12 בספר עוסק בהוראה לשם עברה. העברה (transfer ) היא מרכיב חשוב במעגל הלמידה המכיל שלושה שלבים: רכישת ידע בהקשר אחד ויישומו בהקשרים אחרים. הפעלת אסטרטגיות ונטיות חשיבה בהקשרים רבים ושונים. קישור בין תחומי ידע שונים לכאורה, תוך גיבוש ההבנה מה הם מלמדים זה על זה. ההעברה כפעולה באה להכליל ולהרחיב מצבי למידה. היא הכרחית כדי שהאורגניזם יוכל ללמוד דבר חדש ולהינות מפירות למידתו הקודמת. העברה מתרחשת בכל פעם שאנו מעבירים ידע, מיומנויות, אסטרטגיות, או נטיות חשיבה מהקשר אחד למשנהו. העברה מתרחשת בכל פעם שאנו מקשרים תחום ידע אחד עם תחום אחר, כדי להבין טוב יותר או להאיר בעיה כלשהי. ללא העברה - ללא קישור של עניין אחד לאחר - הייתה השפעת הלמידה האנושית על עיצובנו ועל הכנתנו לחיים קטנה הרבה יותר. לכן, העברה היא פעולה בסיסית ברכישת השכלה. ההעברה מתרחשת במוחו של המעביר והיא נשענת בעיקר על מאגר הסכמות שאיתה מגיע המעביר לתהליך הלמידה. נקודת המוצא להעברה נמצאת בתוך מערכת העיבוד הקוגנטיבי של האדם. למרות החשיבות הנודעת להעברה, מחקרים מראים שההעברה אינה מתרחשת באופן אוטומטי. עלינו לעזור ללומדים לקשר בין מה שהם כבר יודעים או לומדים היום, לבין המקום שבו הם עשויים ליישם זאת מחר. פסיכולוגים הבחינו בהעברה קרובה והעברה רחוקה, ובהעברה חיובית והעברה שלילית. העברה קרובה מתרחשת כאשר אנשים מיישמים את מה שלמדו בהקשר דומה להקשר שנלמד. העברה רחוקה מתרחשת בין הקשרים שבאופן אינטואיטיבי נראים רחוקים זה מזה. העברה חיובית מרחשת כאשר הלמידה בהקשר אחד משפרת את הביצועים בהקשר אחר.העברה שלילית מתרחשת כאשר הלמידה בהקשר אחד משפיעה לרעה על ביצועים בהקשר אחר.
אחת הדרכים היעילות להמשיג את ההזדמנות להוראה לשם העברה בכיתה, היא לחשוב במסגרת מונחים של עניינים, דרכים, ואתרים שפותחה על ידי רובין פוגרטי, דיוויד פרקינס וג'ון בארל.
העניינים להעברה הם כל דבר שהתלמידים למדו ושעשויים להיות מועברים כמו: מיומנויות קריאה, כתיבה ,חשבון ומיומנויות חשיבה.
דרכי ההעברה הן כל מה שמורים יכולים לעשות כדי לטפח העברה בלמידה. לדוגמה: לאמן תלמידים בזיהוי ובגילוי אנלוגיות, ובעריכת הכללות, לחפש ולצפות הזדמנויות ליישומים, לספק הזדמנויות לתרגול שימושים שונים בהעברה,העברה פנימה כאשר מלמדים נושא חדש להתחשב בידע הקודם של הלומד ולקשר את הנושא החדש עם הידע הקודם.
אתרי ההעברה הם היעדים שאליהם המורים בוחרים להעביר. בתחום המקצוע ההוראה מזמנת אפשרויות העברה בתוך אותו מקצוע. אפשרות נוספת במקצועות שונים:הוראה אינטגרטיבית המשלבת נושאים ממקצועות שונים, ממחישה שקיימות הזדמנויות רבות לקשר בין מקצועות ולגלות כיצד מקצוע אחד תורם למקצוע אחר. הנסיון שהתלמידים רוכשים בין כותלי בית הספר מטרתו לשרת אותם בחייהם מחוצה לו.
אם אנו המורים רוצים שתתרחש העברה עלינו ללמד כיצד להעביר. עלינו לתרגל את התלמידים ביישום מכוון של הידע והמיומנויות שרכשו בהקשרים שונים, כך שילמדו מהו היקף השימוש שניתן לעשות במה שלמדו.עלינו לעזור לתלמידים לחשוב על הרעיונות שהם לומדים ולבנות במכוון קשרים בין מקצועות הלימוד בבית - הספר ובין הקשרים של עולם בית-הספר לאלה של העולם שמחוץ לו. הוראה לשם העברה היא עניין רציני הנמצא באחריותו של כל מורה.
באופן מעשי בשגרת העשייה היומיומית שלנו עלינו לנצל כל סיטואציית למידה אפשרית כדי לספק לתלמידים דוגמאות להעברה. להסביר להם את הצורך בהעברה ולבצע קישורים בין נושאים שונים. לקיים אינטראקציות עם התלמידים ולאפשר להם לקיים אינטראקציות בינם לבין עצמם. לתת משוב המעודד ומשבח העברה.
ולסיום כמובן שבעידן התקשוב כמובן שעלינו לרתום את טכנולוגיות המחשב לטובת השגת מטרת ההעברה.השימוש במחשב לקידום כושרו האינטלקטואלי של הלומד, לפיתוח אסטרטגיות למידה עצמית, לשיפור יכולתו לפתור בעיות ולפיתוח מיומנויות חשיבה.השימוש במחשב מדגיש לתלמידים כי הלמידה נעשית בתוך ראשם, מכוונת על ידם ונתונה לאחריותם.
בעקבות כתיבת הפוסט אני מוצאת חיזוק לעשייה היום יומית שלי בכיתה. בתחום רכישת השפההכוללת קריאה, כתיבה, הרחבת השדה הסמנטי של מילים, איחזור מידע, תיהלוך טקסטים, ועוד. בחשבון הקניית מושגים בחשבון באמצעות בעיות מילוליות. אחת התובנות החשובות שלי שחומרי הלמידה הם אמצעי להקנות לתלמידים אסטרטגיות למידהולאתגר אותם לחשיבה מסדר גבוהה.

המחשב כאמצעי להשבחת הכתיבה

"בכל דור ודור צריך ללמוד את דרכי השימוש בכלים המשפיעים על הדור." (הרב קוק)
ועוד מדבריו של הסופר אהרון מגד.
"פעם חשבתי שכתיבה מול המחשב מורידה מהערך. יש משהו בפיזיות, במגע העט עם הניר, לראותאת המחיקות את הנחשים העקלקלים שהולכים שוליים, שאפשר להבחין בתיקונים בכתב, שקסם לי. ואז התרגלתי למחשב. גיליתי שיש לזה כמה יתרונות. אין צורך להעתיק כל דבר שש פעמים, וכל טעות אפשר לתקן." בפוסט הנוכחי אני רוצה להתייחס להישג נדרש 2 מתוך תכנית הלימודים בחינוך הלשוני: "כתיבת טקסטים למטרות שונות ולנמענים שונים." והזיקה בינו לבין הסטנדרטים וההישגים הנדרשים לפעילות מושכלת בסביבה מתוקשבת בבית הספר היסודי. כתיבה למה? הכתיבה היא כלי לארגון החשיבה המילולית לשימורה ולתיעודה. היא מאפשרת לכותב לארגן את מחשבותו לשוב ולקרוא אותן, ובשלב מתקדם גם לחדד את המחשבות ולערוך שיפורים בסגנון. הכתיבה מאפשרת ללומד לארגן מחדש את ידיעותיו ועוזרת לו לקלוט ולזכור מידע חדש. הכתיבה נמצאת בלב ליבה של התקשורת האוריינית. היא מחייבת העברה מלשון הדיבור אל לשון הכתב, לא רק במישור הגרפי - פונמי, אלא גם במישור התחבירי לקסיקאלי ובעיקר בו, מאחר שלכל אחת משתי "לשונות" (הדבורה והכתובה) יש איפיונים משלה. הכתיבה היא פעולה מורכבת ביותר היות שהיא דורשת שימוש בכשרים קוגנטיביים לשוניים ומוטריים. כותב מיומן מפעיל בו זמנית תהליכים מסוגים שונים: בחירת המידע הרלוונטי לנושא תוך יישום ידע בדבר סוגי התקשורת הכתובה.
ארגון הרעיונות וניסוחם בתבניות תחביריות, ובחירת אוצר מילים הולם.
שימוש נאות במכניקה של הכתיבה. הסתכלות על הכתוב בעיניו של הנמען - הקורא.
הכתיבה היא תהליך מתמשך הנעשה תוך אינטראקציה עם הסביבה. כיום המחשב הוא חלק אינטגרלי מסביבתו של התלמיד הן בבית והן בבית הספר ואך טבעי הדבר שהשימוש במחשב ייעל את תהליך הכתיבה וישפר את איכותה.הכתיבה במחשב מייעלת את תהליך הכתיבה היות שהכתיבה במחשב משחררת את הכותב מהעתקה חוזרת ונשנית ומאפשרת לו לבצע שינויים אינסופיים עד שיגיע לתוצאה משביעת רצון. שיפור איכות הכתיבה באה לידי ביטוי בשיפור רמת הכתיבה, מאחר והכותב יכול להעריך את תוצרי הביניים של כתיבתו בכל נקודת זמן בתהליך הכתיבה. הכתיבה אינה חייבת להיות ליניארת ומאפשרת חשיבה מסתעפת. היכולת לשנות את הטקסט ולערוך אותו מחדש מעודדת את החשיבה המתלבטת החשובה בתהליך היצירה.
השימוש במחשב כאמצעי לכתיבה הוא כיום חלק בלתי נפרד משגרת חיינו במערכת החינוך. התלמידים והמורים משתמשים במחשב להכנת חמרי למידה מסודרים ואסתטיים.המורה יכול ליצור משימות לימוד טקסטואליות בדרגות קושי שונות ולהתאימן לרמת הלומדים.השימוש במחשב מזמן ללומדים עבודה שיתופית והפריה הדדית. בעידן הווב 2 אנו משתמשים בפלטפורמות כתיבה מתקדמות כמו הוויקי והבלוג. לוויקי איכויות פדגוגיות מגוונות הן ברמה הקבוצתית והן ברמה האישית. הוויקי היא סביבה המסייעת ליצור הידברות וישתוף פעולה בין תלמידים ומורים בקלות וביעילות. הקול האישי בא לידי ביטוי בכתיבת ערכים בנושאים המעניינים את התלמידים. בניית הערכים נעשית באופן שיתופי וכך ניתן לשפר ולשכתב את הערכים הכתובים בו. כאן ניתן לראות סיפור משותף של תלמידים http://room4-wiki.wikispaces.com/?token=b30a59808ede539fed65b0d445ec4e68
הבלוג יומן רשת או רשומון הוא אתר אינטרנט שבו נכתבות רשומות העוסקות בחוויות , חדשות ומאמרים, אשר תכניהם גלויים לגולשי האינטרנט לשם קריאה ובדרך כלל אף לתגובה.השימוש בבלוג מחזק את בטחונם העצמי של התלמידים משום שהם פועלים באופן עצמאי ואקטיבי. מנסים את כוחם בכתיבת רשומות בבלוגים שלהם, בכתיבת תגובות שלהם לבלוגים של אחרים. הבלוג עוזר לטפח את החשיבה הביקורתית הן בדברים שהם כותבים בעצמם והן בתגובות שלהם לבלוגים של אחרים.כמורה לתלמידים בגיל הרך הצעדים הראשונים בשימוש במחשב דומים מאוד להקניית מיומנויות היסוד בכתיבה במחברת.תחילה התלמידים צריכים ללמוד להשתמש במקלדת ובעכבר, כתיבה בגופנים שונים בגדלים ובצבעים שונים. כתיבת כותרות הדגשה. בהמשך התלמידים מתנסים בכתיבה של טקסטים קצרים.ובשלבים מאוחרים לאחר שלתלמיד יש שליטה במיומנויות היסוד של השימוש במעבד התמלילים אני מתחילה בתהליך של כתיבת סיפור אישי על פי התבנית הסיפורית.תהליך הכתיבה הנעשה בשלבים תוך אינטראקציה איתי טיות ושכתוב עד לקבלת הסיפור המשוכתב שאפשר להדפיסו ולפרסמו.ברצוני לציין שהתהליך ארוך ומייגע היתרון של השימוש במחשב בא לידי ביטוי בשלבי הטיוט כאשר נחסך מהתלמיד לחזור ולכתוב את הסיפור שוב ושוב.

השפה העברית בעידן הגלובליזציה

שיר לכתה א' - מהדורה 2010

אלף- אייפון,
בית- זה בלוטוס,
גימל- גוגל (אח גדול)
מהי דלת - זהו די וי איקס שפותח את הכל.
הא- זה הוטמייל,
וו- זה וירוס שחדר לי למחשב,
זין- זיפ,
חית- זה חלונות שאפח'ד לא אוהב.
בני השש ובני השבע אלף בית, אלף בית,
אתרים פורצים ברגע אלף בית, אלף בית,
כל היום גולשים בצ'אטים אלף בית, אלף בית,
והופכים אנלפבתיים אלף בית אלף בית.
טית זה- טלנט,
יוד זה- זה יוטיוב,
כף- כבלים,
ולמד- לייב,
מם ונון - זה מולטי נטוורק,
כך נוריד שירים לדרייב.
בני השש ובני השבע...

שיר זה מיטיב לבטא את הבעייתיות של השפה העברית בעידן הגלובליזציה.

במבוא לספר ה"שפה העברית בעידן הגלובליזציה" שכתבו נאוה נבו ועלית אולשיין מתייחסות הכותבות למכלול התהליכים המתחוללים כיום, העושים את העולם ל"כפר גלובלי" במגוון תחומי חיים. פועל יוצא של חיים בעידן הגלובליזציה הוא העניין הגובר בדו לשוניות, התפשטותה הרווחת של התופעה היא חלק מהשינויים הבלתי נמנעים החלים בעולם הגלובלי. היתרונות האישיים, הכלכליים, הקוגנטיביים, החברתיים והתרבותיים גוברים על החסרונות של דו לשוניות. בתחום הלשון אנו עדים להשתלטותה של השפה האנגלית: רוב השפות שואלות ממנה מילם וביטויים, הן ברובד הכתוב והן ברובד הדבור. עקב כך, בישראל התפתחו תפיסות אחדות: יש המצדדים במדיניות רב לשונית ורואים ברכישת השפה כלי לפיתוח כישורים תקשורתיים וליצירת פלורליזם תרבותי, ואילו אחרים רואים בהתפשטות האנגלית סכנה למעמדה של השפה המקומית - העברית. החשש העיקרי הוא שדוברי העברית יגיבו בחוסר כבוד לשפתו ויפגין התבטלות עצמית בפני השפה האנגלית ותרבותה, ילקה בעילגות בדיבור, ינקוט לשון שאינה עשירה בספרות ויתרחק מן המקורות העבריים האותנטיים. פועל יוצא של התופעות הללו הוא התרחקותם והתנתקותם של בני הנוער והצעירים הן הזהות הישראלית המקורית. במשרד החינוך יש אי שביעות רצון מרמת השליטה של התלמידים בשפה העברית, לפיכך הודיע שר החינוך ששנת תשע"א תוכרז כשנת השפה העברית.
ד"ר שושן ברוש ויץ שסקרה את הספר מעלה מספר נקודות למחשבה:
איזו מדיניות חינוך להפעיל ? מדיניות רב לשונית כלמור ללמד עברית, אנגלית, ערבית ושפות נוספות או מדיניות דו לשונית ?
איזו עברית ללמד ? האם ללמד עברית עכשווית מודרנית או ללמש שפת מורשת ותרבות ? האם להקדים הוראת עברית קלאסית להוראת העברית המודרנית ? לטענת הסופר והלשונאי רוביק רוזנטל הוראת הלשון העברית במערכת החינוך לוקה בעיקר בהסתמכות על חוקים וכללים נוקשים היוצרים תחושה של ריחוק ואף מיאוס בקרב התלמידים.כדי לאפשר לתלמידים קרבה והזדהות עם השפה יש לשלב את השפה המדוברת ואפילו "סלנג" בתכנית הלימודים, ולנתח בכלים לשוניים את השיח היומיומי. כך התלמידים לא יצטרכו לשנן וללמוד הגדרה של מבנה לשוני מסויים, אלא יוכלו לזהות אותו בשיחות המתקיימות סביבם. לדבריו יש לשים דגש על השיח הדבור. החינוך לרטוריקה יכול וצריך להיות ערך מפתח בחינוך ללשון.
הסופר מאיר שלו מחזק את דבריו של רוביק רוזנטל. הוא טוען שתוכניות הלימוד מדגישות את "דקדוקי העניות של הדקדוק" על חשבון עושרה ויופייה של השפה עצמה, וכך ממאיסה את השפה על לומדיה. לדבריו חוקי הדקדוק חשובים אך אין הם חזות הכל, יש להוסיף לימודים המטפחים הבעה והבנה טובה יותר של השפה.
סוגיה נוספת שעולה היא שתכניות הלימודים בעברית מדגישות את מרכזיותן של הסוגות בהוראת הבנת הנקרא וההבעה. גישת הסוגות עושה סדר מלאכותי בעולם שבו למעשה הסדר נפרע, הסוגות נפרצות ומעורבות וגם יש ריבוי באופנויות. בעידן הגלובליזציה אנו עדים מגוון רחב של הבעה: שיח, ז'אנרים, לשון כתיבה, קולות, תנועה, צבעים, עושר של עיצוב מגוון של צורות ייצוג ותקשורת. הטקסטים משתנים, תהליכי הקריאה, ההבנה וההבעה משתנים גם הם. נשאלת השאלה עד כמה אנחנו מומחים למה שקורה בעולם הדיגיטלי הזה ? איך זה אמור להשפיע על שיטות חדשות של הוראה ושל אינטראקציה בין דוברי השפה העברית לומדיה וחוקריה?
מטרת התכנית המתגבשת לשנת השפה העברית כפי שהוכרזה על ידי שר החינוך, היא שיפור המיומנויות בשפה בעל פה ובכתב, טיפוח שפה תקנית, העלאת המודעות לשפה והעשרתה, שיפור תרבות הדיון והיכרות עם המורשת הלשונית של התרבות העברית ותולדותיה.
כרכזרת שפה וכמורה לגיל הרך שעיקר עיסוקה הוא בהקניית יסודת הקריאה והכתיבה, אני סבורה שעלינו לשלב ישן וחדש. כדי להתקדם אל העתיד אנו צריכים תחילה להכיר את העבר. תחילה עלינו להקנות לתלמידים את יסודות השפה התקנית לחשוף אותם לעולם התרבותי העשיר של השפה. לאחר שהתלמידים ישלטו ביסודות השפה הדבורה והכתובה של השפה אפשר יהיה לשלב את העברית העכשווית המודרנית.

"המסע בעקבות הנסיכה"

"אני גיאוגרף" אמר האדון הזקן.
"מה זה גיאוגרף ?"
"גיאוגרף הוא מלומד שיודע היכן נמצאים הימים, הנהרות,
הערים, ההרים והמדבריות."
"כמה מעניין." אמר הנסיך הקטן.
"הנה סוף סוף מקצוע אמיתי."
מתוך הנסיך הקטן / אנטון סאנט אקזיפרי
במסגרת עבודת הגמר בקורס "עקרונות בפיתוח סביבות למידה מתוקשבות," נתבקשנו לבחור סוג של אינטראקציה ולפתח אותה. אני ודורית שותפתי ללימודים בחרנו לפתח משחק להכרת הכיוונים: "המסע בעקבות הנסיכה."
במסגרת התחקיר לתחום התוכן שבו עוסק המשחק קראתי מאמרים העוסקים בחינוך הגיאוגרפי ובאוריינות המפה.
למרות שגיאוגרפיה כבר זמן רב חלק מתוכנית הלימודים, הרי שכיום יש התעניינות מחודשת בלימוד המקצוע. זאת בעיקר בשל המודעות ההולכת וצוברת תאוצה לשמירה על כדור הארץ. הגיאוגרפיה עוזרת להבין את המאפיינים הפיזיים והתרבותיים של העולם.החינוך הגיאוגרפי מזמן לימוד של ערכים, ידע, מושגים ומיומנויות להבנה טובה יותר של עצמנו והיחסים שלנו עם הארץ ועם עמים אחרים בעולם.כמו כן הוא תורם לפיתוח הבנת מערכת הקשרים הגלובליים.
מדוע כדאי ללמד גיאוגרפיה בכיתות היסוד ?
הוראת הגיאוגרפיה בכיתות היסוד תסייע ללומד לפתח מיומנויות חשובות כגון: תצפיות, מיון, ארגון, קריאת מפה ופרשנויות. לתלמידים יש גם את היכולת להעריך אנשים במדינות אחרות בעולם. הם מעוניינים ומסוגלים ללמוד על אנשים במקומות אחרים בעולם, בלי שיהיה להם ידע על מיקומם המדוייק והמאפיינים של המקומות והאנשים שחיים בהם. לכן יש צורך לשפר את איכות החינוך הגיאוגרפי בבתי ספר יסודיים על מנת להתגבר על הפערים ולשפר את המיומנויות.
אחת המיומנויות שניתן לשפר כבר בכיתות היסוד היא אוריינות המפה.מיומנויות קריאת מפה הן מיומנויות גיאוגרפיות חשובות המשרתות את הלומדים הן בכיתה והן מחוצה לה. כדי להבנן מפה ולהפיק ממנה מידע על התלמיד להכיר את שפת המפה הכוללת את הסימנים המוסכמים בה היא כתובה, את הצבעים, את הכיוונים המקיפים אותנו ועוד.
קשיים בהוראת מיומנויות המפה.
התמצאות במפה אינה מיומנות קוגנטיבית קלה מיומנות קריאת המפה אינה מתפתחת באופן טבעי ולכן חייבים ללמד אותם ולפתח את המימנות.איתור אובייקט שמצויין במפה היא משימה קוגנטיבית מורכבת. המשתמש חייב לתרגם את המידע שהוא רואה בתלת מימד ומנקודת מבט אופקית, לייצוג מרחבי סכמטי שנראה ממעוף הציפור. ילדים צעיריםמראים יכולת טובה של משימות מפה פשוטות כמו תאור של חדר אבל הם מתקשים לבצע משימות מורכבות יותר כמו היכולת לזהות במפה את המקום שבו הוא נמצא פיזית ולהפך. לתלמיד יש יכולת התמצאות בכיוונים. הוא מכיר את הכיוונים אבל יש לו קושי לבצע את העברה של הכיוונים מהמרחב הפיזי למפה.
יתרונות משחק
במשחק שפתחנו בחרנו להתמקד במיומנות העוסקת בהכרת הכיוונים ובהתמצאות במרחב. האינטראקציה תאפשר ללומדים להכיר את הכיוונים הבסיסיים (ימין, שמאל, קדימה ואחורה). בשלב השני יכירו את הכיוונים וכיווני המשנה על פי שושנת הרוחות. האינטראקציה מאפשרת התנסות פעילה של הלומדים ולכן היא עדיפה על לימוד תיאורטי של הנושא. האינטראקציה מזמנת ללומד התמצאות ברחב ובכיוונים דרך משחק. ההתקדמות בלמידה נעשית בשלבים ומאפשרת ללומד שליטה בתהליך הלמידה. המשחק רלבנטי ללומד משום שהתמצאות במרחב חיונית במציאות היומיומית.
מסקנות ותובנות בתהליך פיתוח האינטראקציה
במהלך העבודה על פיתוח האינטראקציה עברתי לא מעט שלבים של התחבטיות והתלבטויות, החל בבחירת הנושא וכלה בבחירה ועיצוב האינטראקציה. נטיית הלב הראשונה הייתה לבחור נושא מתחום כישורי שפה. בחירת תחום התוכן גיאוגרפיה לא ממש התאים לי. הרי אני מורה בגיל הרך ואינני מלמדת גיאוגרפיה. אך מאחר ודורית מלמדת בכתה ד' צעדים ראשונים להתמצאות במפה, החלטתי שזה יהיה מאתגר ללמוד ולהתנסות בתחום תוכן שאינני מכירה. במחשבה שנייה התמצאות במרחב והכרת הכיוונים היא מיומנות חשובה מאוד שאנו מפתחים כבר בגן ובכיתה א'. הכרת הכיוונים ימין, שמאל, הם הבסיס לכתיבה נכונה. התלמיד צריך לדעת שבעברית כותבים מימין לשמאל ובחשבון משמאל לימין. המשך פיתוח המיומנות תבוא לידי ביטוי בהתמצאות בכיוונים במפה.
קושי נוסף שנתקלנו בו במהלך פיתוח האינטראקציה היה שנקודת המוצא לכל מהלך במשחק צריכה להיות המשחק. מה המשחק רואה על המסך ? מה הוא צריך לעשות ? איך הוא מתקדם ? מהי ההוראה ?
מסמך האיפיון היה שלב נוסף בפיתוח המשחק.ההוראות למתכנת ולגרפיקאי שונו לא אחת במהלך הכתיבה בהתאם לשינויים שערכנו במשחק.
לסיום מההתנסות הקטנה שלי ב פיתוח המשחק אחת מהתובנות שלי היא שתהליך ארוך ממושך הדורש עבודת צוות, ותקדמות בשלבים.

"המעבר מגן הילדים לבית הספר'"

שלום כתה א' - יהונתן גפן
בפעם הראשונה הלכתי לשם עם אמא
לראות איפה בדיוק אני יושב ולהכיר
את המורה שלי (סימה)
והיו שם כל מיני ילדים שתכף ראיתי אותם:
ילד צהוב,
ילד אדום,
ילד ביישן,
וילד סתם.
ויעל אחת שהיו לה שתי צמות וזה נראה לי המון,
אבל לפני שהספקתי למשוך לה
כבר צלצלו בפעמון,
אמא נגבה לי מהר את כל הפנים בממחטה
ונכנסו בשקט,
וישבנו בכתה.
ישבנו בשקט עם אמא ועם תרמיל,
ברגע הראשון זה נראה לי מפחיד,
כמו החושך הזההקטן לפני שהסרט מתחיל.
בשירו זה מביע יהונן גפן את התחושות המורכבות של הילד שהולך ל"שם" בפעם הראשונה, וחש בצד תחושות של זרות ופחד גם צפיות לחוויות חדשות, לקשרים חדשים, להשתייכות.
המעבר מהגן לכתה א' מציין התחלה חדשה וגם פרידה. המעבר מלווה בתכונה רבה ובהתרגשות של הילדים, ההורים, הגננות שלמדו את הילדים, צוות בית הספר שבו אמור הילד ללמוד ובמיוחד מחנכות כתות א'. בתקופת המעבר מהגן לבית הספר מציפים את הילד רגשות סותרים. מצד אחד יש צפיות עניין וסקנות ומהצד השני שאלות ותהיות האם הוא יצליח לעמוד בצפיות.הצפיות הן שהילד יצליח להשתלב במסגרת החדשה, ילמד, יתפתח, ויחווה הצלחה, השתייכות ומימוש עצמי.
ההיקלטות במערכת החדשה של בית הספר מאופיינת בהרגשה של לחץ. חוסר וודאות, תחושת אי בטחון במרחב הפיזי ובמרחב החברתי. המרחב הפיזי של בית הספר גדול יותר מהגן הרבה כיתות, חצר גדולה, חדר מנהלת, מזכירות ועודהילדחושש שילך לאיבוד, שלא ימצא את הכיתה. המרחב החברתי גדול ומאיים, הילד מתחכך בהפסקות עם הרבה ילדים חלקם גדולים גדולים. למרות החשש, חלק מהתפקידים הנדרשים מהילדים בבית הספר אינם חדשים להם. גם בגן הם נדרשו להתאים את עצמם לדרישות של לימוד ונורמות התנהגות שתבע מהם כושר לדחות סיפוק מיידי ויכולת וויתור. הכניסה לבית הספר מעמידה בפני הילדים דרישות אלה ברמה גבוהה יותר ואינטנסיבית יותר.
כאן המקום לשאול את השאלה: האם גיל 6 הוא הגיל המתאים לכניסת הילד לבית הספר ?
כפי שלמדנו בקורס פסיכולוגיה התפתחותית, פסיכולוגים וחוקרים מקבלים את הדעה שמגיל הגן לגיל בית הספר
(6- 5 ) חלות תמורות איכותיות ומשמעותיות בחשיבת הילד ולכן בכל העולם ילדים מתחילים ללמוד בכתה א' בגיל זה. בשלב זה מבשילים בילד כישורים המאפשרים לו להשלים את שליטתו במיומנויות היסוד ולהסתגל פיזית, ריגשית, וחברתית לבית הספר. בגיל זה מתפתחות אצל הילד יכולות חשיבה מרובות. הזיכרון של הילד גדל, הוא יכול להבין הוראות ולזכור אותן. אוצר המילים שלו מתרחב, טווח הריכוז שלו גדל. החשיבה החד ממדית שלו מסתעפת לחשיבה רב ממדית ומתחיל מעבר לחשיבה לוגית קונקרטית. יכולת ההתמודדות עם פתרון בעיות גדלה וההבנה העצמית של הילד את התנהגותו מתרחבת. הוא מסוגל לדחות סיפוקים, להתחשב בזולת, לקבל אחריות ולציית לכללים של בית הספר ולתקשר עם הסביבה.
על פי פרויד בגיל 12 - 6 הילד נמצא בשלב החביון בשלב זה עיקר האנרגיה של הילד מופנית לשתי משימות חשובות והן למידה והרחבת המעגל החברתי,גם לפי פיאז'ה בשלב זה מתרחש שינוי והילד והוא מסוגל כבר לנהל יחסים ברמה קוגנטיבית וחברתית. אם הילד לא סוחב איתו חרדה תסכולים וקבעונות משלבים קודמים בהתפתחות אזי הוא פנוי נפשית ללמידה ולפיתוח יחסים חברתיים. קבעונות ותסכולים עלולים לבוא לידי ביטוי בקשיי למידה ובהפרעות התנהגות.בשלב זה ההתערבות החינוכית צריכה להיות מתאימה לצרכיו, משמעותית, בונה ובעלת תוצאות מקדמות. בתקופה זו הילד זקוק לפעילות גומלין חיובית עם מבוגרים משמעותיים ועם עמיתים כדי לפתח את ההערכה העצמית, את כוחות ה"אני", את העקביות האישית ותחושת השליטה שלו.
לפיכך תפקיד ההורים בשלב זה לאפשר לילד להתנסות ולתמוך בו כדי שיהיה לו הכוח לבצע את המשימות (למידה, הרחבת המעגל החברתי). הילד צריך להתמודד עם משימות קוגנטיביות לא פשוטות של קריאה וכתיבה לכן הם צריכים להבין את הקושי ולתמוך בו. תהליך ההיקלטות של הילדים בבית הספר וצבירת החוויות, החיוביות או השליליות, משפיעים על יחסו של הילד לבית הספר בעתיד, לכן כמורה לגיל הרך אני חושבת שיש חשיבות רבה לתפקידה של המורה וליחס המעודד שלה כלפי הילדים, וכן לפעילות של צוות בית הספר בקליטתם. השנה אתחיל ללמד בכתה א' ואני מוכרחה להתוודות שבכל פעם שאני צריכה ללמד בכיתה א', אני מאוד מתרגשת והפרפרים בבטן מתחילים כשבועיים לפני תחילת השנה, כאשר אני מתחילה בהיערכות לקראת קבלת הילדים. אני מודעת לתפקיד החשוב שאני ממלאת בחיי הילד ולכך שלהתנהלות שלי בכיתה יש השפעה גדולה מאוד על יחסו של הילד ללמידה ולבית הספר. השתלבות טובה של הילדים בכתתי תלויה במידה רבה ברגישות שלי לכל ילד, לכן חשוב לתת לכל ילד תמיכה ואהדה, תגובות חיוביות על מה שהילד מצליח לעשות ולהשתדל להמנע מבקורת.

ולהורים המעוניינים לדעת עוד הכנסו לאתר "שלום כיתה א'" התמודדות עם מעברים

לסיום ברכה אישית : " שנה טובה, פוריה ומוצלחת !!!"

ההתפתחות המוסרית והשלכותיה על מערכת החינוך

"אין עיקר החכמה - אלא יושר המידות, כשם שאין האילן עיקר אלא פרותיו" רבנו בחיי

שלום לך בלוג יקר!
במסגרת לימודיי הפסיכולוגיה ההתפתחותית עסקנו בנושא של ההתפתחות המוסרית על פי התיאוריות של פיאז'ה וקולברג.
לאור המצב ההתנהגותי של התלמידים בבתי הספר, התרופפות המשמעת והערכים המוסריים, החלטתי לעסוק הפעם בנושא של ההתפתחות המוסרית והשלכותיה על מערכת החינוך וכיצד כל מוסד חינוכי ומורה יכול ברמת הפרט לתרום לזירוז תהליכי ההתפתחות והצמיחה המוסרית של התלמידים.
שיקול דעת מוסרי, יכולת החשיבה והשיפוט בנוגע לפעולה ראויה במצב נתון אינה מולדת, אלא מתפתחת בד בבד עם התפתחות ההבנה העצמית והחברתית של האדם ובעזרת אינטראקציה עם הסביבה.
על פי המודל הנפשי של פרויד, התפתחות המוסר והמצפון מתרחשת עם ההתפתחות של המבנה הנפשי הנקרא "סופר אגו" (superego). הסופר אגו היא הזרוע המוסרית והאתית של האישיות בה הופנמה מערכת הערכים והנורמות המאפשרות תפקוד בחברה.
פסיכולוגים התפתחותיים שחקרו את עמדותיהם המוסריות של ילדים צעירים מאפשרים הבנה של האופן שבו מתפתח ומבשיל שיקול הדעת המוסרי. פיאז'ה וקולברג חקרו את ההתפתחות המוסרית ופיתחו תיאוריות להתפתחות המוסר.
פיאז'ה מבחין בין שיפוט מוסרי להתנהגות מוסרית. הוא ערך את מחקריו ע"י צפייה בילדים משחקים ובדרך התייחסותם לכללי משחק. פיאז'ה בדק את שיפוטם המוסרי של ילדיםע"י הצגת דילמות מוסריות שבהם הם נדרשו להשוות בין שני מעשים ולשפוט באיזה מן הסיפורים המעשה רע יותר. באחד נזק גדול שנגרם באופן מקרי בלי כוונה, בשני נזק קטן שנגרם בכוונה. פיאז'ה מסיק ממחקריו שיש שני שלבים בהתפתחות המוסרית.
שלב הריאליזם המוסרי (גיל 4-7 ) בשלב זה הילדים שופטים מעשה כטוב או רע על פי תוצאותיו.
שלב הרלטיביזם המוסרי (מגיל 10 ומעלה) בשלב זה ההבנה שכללים ניתנים לשינוי תוך הסכמה הדדית. השיפוט מתייחס לא רק לתוצאות אלא גם לכוונה.
קולברג במחקרו זיהה בחשיבה המוסרית של בני האדם שישה שלבים המסווגים לשלוש רמות.
השלב הדקם קונבנציונלי ילדים עד גיל 8 קובעים את השיפוט שלהם על פי שכר ועונש. כל מעשה שהילד יקבל עליו עונש הוא לא מוסרי וכל דבר שהילד יקבל עליו פרס זה מוסרי.
השלב הקונבנציונלי שיפוט על פי כללים חברתיים. עד גיל 12 ילד שופט מוסרי ולא מוסרי על פי מה שמקובל או לא מקובל בחברה. יש כלל חברתי וגם החוק בנוי על כללים חברתיים. לילדים בבית הספר היסודי חשוב שהחברה תגיד שהם בסדר והם מקובלים.
השלב הפוסט קונבנציונלי השיפוט נעשה על פי ערכים אוניברסאליים. האדם נוטה להגדיר פעולה נכונה במונחים של ערכי זכויות הפרט כפי עליהן בחברה ובמסמך חוקי.
לדעת קולברג שכמו שניתן לקדם את ההתפתחות הקוגנטיבית על פי התיאוריה של פיאז'ה, כך ניתן גם לקדם את ההתפתחות המוסרית ע"י ערעור שיווי המשקל הקוגנטיבי שיגרום לארגון מחדש של סכמות מוסריות והפנמתן של סכמות חשיבה גבוהות יותר ומוסריות יותר.לכן ההתפתחות והצמיחה המוסרית של תלמידים אינה יכולה להיעשות בדרך של הטפה מאחר והיא יוצרת התנגדות בקרב התלמידים ואינה מועילה כלל. לכן יש להסביר לילד בצורה הגיונית וברורה את כללי בית הספר ואת ההגיון שעומד אחריהם, על מנת שהילד ייצית להם מתוך הבנה שלמה ולא מתוך פחד. הטכניקה הנפוצה ביותר לעשות זאת היא דיון בדילמות. תפקיד המורה לבנות תנאים ולאפשר התקדמות בשלבים, כשחשוב שהמורה יימצא בשלב גבוה יותר מתלמידיו. המורה יציג גישות אוניברסאליות ולא יסתפק בהעלאת גישות כיתתיות. למורה תהיה היכולת לנהל דיוני דילמות תוך גמישות ויכולת לכוון כל פעם אל פן אחר, עמדה מסויימת ושונה של הבעיה.
כמחנכת של ילדים בגיל הרךההבנה שילדים בגיל הצעיר שופטים את המעשה על פי התוצאות ועל פי שכר ועונש אני רואה חשיבות רבה דווקא בחיזוק ההתנהגויות החיוביות על מתן משובים חיוביים בעל פה ובכתב כמו הערה טובה במחברת, חייכנים, צבירת נקודות ועוד. בד בבד עם חיזק ההתנהגויות הטובות לא להתעלם מן ההתנהגויות השליליות. אלא שהדרך של הטפות מוסר לא תועיל ואף תיצור התנגדות על פי קולברג, לכן ההענישה על התנהגות לא ראויה צריכה להיות הולמת למעשה.

מדיניות התקשוב בישראל

"כל התקדמות גדולה בשטח המדע, נבעה מהעזה חדשה של הדמיון" ג'ון דיואי

שלום לך בלוג יקר !

הפעם אני רוצה להתייחס לנושא חשוב מאוד בעיני והוא מדיניות התקשוב במערכת החינוך בישראל.

בקורס שילוב טכנולוגיות תקשוב ולמידה היבטים בינלאומיים למדנו מהי מדיניות תקשוב, קראתי את המאמר המפורט של קוזמה שמציג שלוש מדינות סינגפור, פינלנד ומצרים שמיישמות את מדיניות התקשוב, כל מדינה בדרך שלה.

במאמרו טוען קוזמהשהשיפור במערכות החינוכיות והעלייה בהישגים הלימודייםנראים כדרכים העקריות שבהן מדינות יכולות להתכונן לשינויים גלובאליים מבוססי טכנולוגיה. שימוש בICT במערכת החינוך ניראת כדרך לקדם שינויים חינוכיים, שיפור מיומנויות הלומדים והכנתם לתפקד בעתיד בחברת הידע ובכלכלה הגלובלית. כדי לגרום לשינוי יש צורך ביצירת חזון ברור של כיצד שילוב טכנולוגיות חדשות יכולות להעלות ייצרנות כלכלית, לשפר את איכות החיים ולהעשיר את התרבות. לחזון כזה צריך צריך קונצנזוס רחב ביותר של כל הגורמים הנוגעים בדבר, כלומר הממשלה, משרד החינוך, הסקטור הפרטי והסקטור הציבורי.עוד נטען במאמר שלהשקעה של זמן ומאמץ ביצירת חזון ברמה המדינית יהיו בעתיד החזרים אופרטביים.
שילוב טכנולוגיות ה ICT בסינגפור ופינלנד העלו בי את התהיות: מה קורה במדינת ישראל פנינו לאן ? מהי מדיניות התקשוב בישראל ? האם יש מדיניוות ? האם יש חזון ? עד כמה הוא מיושם במערכת החינוך?
בעקבות בהרצאתה של ד"ר חגית מישר טל שעסקה במדיניות התקשוב של מדינת ישראל. התברר ששילוב המחשבים במערכת החינוך בישראל החל בשנות השיבעים בבתי ספר תיכוניים בתחום מדעי המחשב, ובבתי ספר יסודיים באמצעות מערכות של תרגול ואימון . בשנות השמונים הורחבה כמות המחשבים בעיקר באמצעות יוזמות מקומיות.בשנות התשעים חל מפנה וטכנולוגיות המידע והתקשורת נעשו מרכיב משמעותי ונרחב במערכת החינוך הישראלית. במקביל לחידושים הטכנולוגיים ולירידה במחירי המחשבים, התשתיות והציוד ההיקפי, גובשה תוכנית הכוללת הצעות אופרטיביות למחשוב מערכת החינוך במסגרת תוכנית המחשוב החמש שנתי מח"ר 98 . השלבים השני והשלישי של התוכנית הסתיימו כאשר השלב השלישי התייחס להבחנה בין פרדיגמות הוראה מסורתיות לחדשניות והציע שימוש מושכל ומיטבי בטכנולוגיות מידע ותקשורת (משרד החינוך והתרבות 2004 ) .
ויש גם חזון חינוכי כפי שבא לידי ביטוי בדו"ח הוועדה להגדרת מדיניות התקשוב במערכת החינוך: "כל מערכת חינוך מכוונת להכין את התלמיד לקראת חיים מצליחים והשתלבות פורייה בחברת העתיד. מהפכת המידע והתקשורת מתווה משמעות משלה למושג "חברת העתיד" וקובעת מאפיינים משלה לכישורים המעניקים סיכויים להצלחה ולהשתלבות פורייה בחברת העתיד. תפיסת פני העתיד מוליכה אותנו להגדיר , בשלושה מאפיינים, את הבוגר הרצוי של מערכת החינוך: אדם אוטונומי, מוסרי ובעל שייוך ומחויבות חברתית.
אם נחזור למאמר של קוזמה כפי שהבאתי בראשית דברי הרי שכדי ליישם את החזון יש צורך לשנות את פרדיגמת החשיבה של קובעי המדיניות במדינת ישראל. אם קובעי המדיניות ישכילו להעלות את החינוך לראש סדר העדיפויות וישקיעו בשילוב טכנולוגית ה ICT על מנת שנוכל להצמיח בוגרים שיוכלו להשתלב כהלכה ולהתמודד בהצלחה בעולם העתיד עתיר טכנולוגיות מידע.

התפתחות השפה הדבורה כבסיס להתפתחות השפה הכתובה

ככה זה בעברית - דתיה בן דור

אם מחללים בחליל, מתופפים בתוף ומחצצרים בחצוצרה,
למה לא מפנתרים בפסנתר,
או מנגנים בגיטרה,
או מטרמבנים בטרומבון ?
למה?
ככה זה בעברית.
אם נועלים נעלים וגורבים גרבים,
למה לא חולצים חולצה ?
או כופפים כפפות,
או ממכנסים מכנסיים ?
למה?
ככה זה בעברית.

שלום לך בלוג יקר !

בהמשך לפוסט הקודם, שבו דברתי על ההתפתחות האוריינית לקראת קריאה וכתיבה, אני רוצה הפעם להתמקד בשפה הדבורה כבסיס להתפתחות השפה הכתובה. השפה הדבורה היא הבסיס שעליו נבנים ניצני האוריינות ובעקבותיהם מתפתחות יכולות הקריאה והכתיבה. בעיני פיאז'ה השפה היא "ראי הנפש" - היא משקפת את החשיבה של הילד ואת הדרך שבה הילד תופס את המציאות. לפי פיאז'ה ההתפתחות הקוגנטיבית אוניברסלית, כלומר מתרחשת לפי אותם שלבים ובאותם תהליכים בכל העולם. לכן חשוב שהילדים ישיגו את ציוני הדרך בהתפתחות השפה הדבורה על מנת שיוכלו לפתח בעתיד יכולות קריאה וכתיבה נאותות. כפי שלמדנו בקורס "פסיכולוגיה התפתחותית" השלב הקדם תפעולי Pre operations על פי הפסיכולוגיה ההתפתחותית של פיאז'ה מתרחש מגיל שנתיים עד שבע. בשלב הזה הילד רוכש שפה ויש לו את היכולת להשתמש בייצוגי סמלים של אובייקטים. כלומר הילד אומר כלב או סוס אבל הוא לא רואה אותם יש לו דימויים בראש וסמלים לאותם אובייקטים. בגיל שנתיים הוא אומר משפט של שתי מילים. לדוגמה: "זה סוס". בדומה לשפה הדבורה המתפתחת כבר מלידה וקשורה לחשיפה ולתמיכה סביבתית, גם האוריינות מתפתחת מלידה וקשורה לחשיפה ולתמיכה סביבתית מפרה. ההצלחה של ילדים בפיתוח יכולות אורייניות תלויה במידה רבה באוצר מילים מגוון, בעושר לשוני של ביטויים ובידע של מבנים דקדוקיים.ככל שהשפה הדבורה מפותחת יותר, כך גדלים סיכוייו של הילד להפוך לקורא וכותב המפיק הנאה מכישורים אלה. השפה הדבורה כוללת, נוסף למילים, גם קשת רחבה של מבעים חוץ לשוניים כמו: מחוות גוף, הבעות פנים, אינטונציה, מהירות דיבור, עוצמת קול וגוונים. המבעים החוץ לשוניים מתלווים לדיבור ומשלימים "חללים" מילוליים, המייחדים את הלשון הדבורה מן הלשון הכתובה, והם מקלים את העברת המסר.
"ההבעה בעל פה" היא הפן הגלוי של הלשון הדבורה. היא נרכשת תוך כדי התנסות בסיטואציות המאפשרות תקשורת מילולית. הדיבור מתפתח בדרך כלל ביחסים שבין הילד לבין דמויות מרכזיות בחייו - הורים, חברים, מורים - אשר יש להן השפעה על נכונותו ליצור קשרי דיבור. ההבעה בעל פה יכולה להיעשות במסגרות שונות. במפגשים של מורה תלמיד בסיטואציה אישית או קבוצתית, במפגשים בין התלמידים לבין עצמם ולכן חשוב לזמן לתמידים אינטראקציות חברתיתות מילוליות ללא התערבות מורה. בהדרגה ניתן לפתח אצל הילדים הבחנה בשימוש וברמות ההבעה בעל פה בסיטואציות שונות כמו: סיטואציה חופשית בשיחה אישית בעבודה עם חבר כאשר הדיאלוג ספונטני. סיטואציה פורמלית שלה כללי תקשורת מובנים.
הבעה אישית - מאפשרת לספר ספור של מקרה מעניין, חוויה, סיפור דימיוני, המצאה, משאלה וכו'. הילדים יכולים להתבטא באופן חופשי הם משתפים ילדים אחרים במחשבות רגשות ותחושת השותפות וההבנה ההדדית משפרת את התקשורת בינם לבין אחרים. הם לומדים שהרגשות, החששות וההרהורים שלהם אינם יוצאי דופן.
הבעה עניינית - נדרשת בסיטואציות רבות בחיי היום יום כמו שיחת טלפון לאחד מבני המשפחה, מסירת הודעות, כתיבת פתקים, ניסוח מדויק של רצונות וכדומה.
ההבעה האישית והעניינית כוללות דרכי חשיבה שיכולים לבוא לידי ביטוי במיומנויות למידה שחזור, סיכום או תמצות בעל פה או בכתב.
כבר בכתה א' אפשר להתחיל ללמד מיומנויות אלה וכאן למורה יש תפקיד מרכזי בפיתוח ההבעה בעל פה, כי הלשון שלה משמשת לתלמידים במקרים רבים, דוגמה לשימושי הלשון המגוונים - בתחומי השימוש היום - יומי, בתחומי הלימוד ובתחום הרגשות. חלק ניכר מעבודת המורה מתבטא בהנחיית התלמידים לפעילויות שונות.
הלשון הדבורה מתפתחת בתוך תחומי הקשר המזמנים פעילויות חשיבה.תחומי הקשר אלה צריכים להיות רלוונטיים לילדים.
במסגרת היעדים החינוכיים שהציבה עירית בת- ים לשנת תשע"א אחד היעדים העיקריים בכישורי שפה - טיפוח השפה דבורה בכל שכבות הגיל.
כמורה לתלמידים בגיל הרך אני רואה חשיבות רבה להשפעה שיש לי בטיפוח השפה הדבורה. ראשית לשמש דוגמה לחקוי לדבר נכון להשתמש בשפה נאותה במשלב לשוני גבוה. לזמן לתלמידים אינטראקציות למידה במסגרות שונות כמו: שיחות בוקר, משימות קבוצתיות כמו הרכבת פזלים, משחקים לימודיים, התנסות עם חומרים, קריאה של טקסט כנקודת מוצא לשיח , משחקי הדמייה ועוד.

ההתפתחות האוריינית לקראת קריאה וכתיבה

אנשים קטנים עם תקוות גדולות - בני ברקו


רציתי מגובה של מטר לתאר לך את העולם,
מגובה כזה, גם את המורה נריאת לי כהר רם
רציתי לספר לך שקנו לי ילקוט וגם קלמר
שלקראת כתה א' אהיה מאושר...
נכון שהחופש עוד טרם נגמר...
אך אני מתרגש מאוד כבר היום, מיום המחר...

שלום לך בלוג יקר שלי !

הפעם אני רוצה לשתף אותך בנושא הקרוב מאוד ללבי והוא המעבר מגן הילדים לכתה א'. זהו אירוע חשוב לרוב הילדים והוריהם. זהו מעבר המציין מצד אחד התקדמות "עולים" לבית הספר ומצד אחר, המעבר מעורר חששות מפני מקום חדש ומפני מצבים חדשים, עמידה בלוח זמנים והצלחה בלימודים.
השתלבות טובה של ילדים בפעילות הלימודית בכתה א' שהיא בעיקר רכישת יסודות הקריאה והכתיבה, תלויה במידה רבה במידת המוכנות האוריינית שלו.
התפתחות האוריינות של ילדים בסביבות רב תרבותיות נמצאת בשנים האחרונות במרכז המחקר ובמוקד השיח הציבורי בארץ ובעולם. דגש מיוחד מופנה לחשיבות של טיפוח ניצני אוריינות בגיל הרך, המתייחסים למכלול היכולות המהוות תשתית לרכישת הקריאה והכתיבה בבית הספר. מחקרים מראים כי ילדים שהראו שליטה במיומנויות אורייניות בגיל הגן הגיעו להישגים גבוהים ברכישת הקריאה והכתיבה בכיתות היסוד ובהבנת הנקרא בכיתות הגבוהות יותר. מחקרים הראו גם שלמיומנויות אלפבתיות כמו הכרת האותיות, מודעות פונולוגית וקשרי אות - צליל ישנה תרומה ניכרת לרכישת הקריאה והכתיבה בבית הספר.
רכישת הקריאה והכתיבה היא תהליך הדרגתי, שראשיתו בהיכרות שעושה הילד הרך עם התרבות הכתובה ובהשערות שלו עליה, עוד לשפני שהוא שולט במערכת הכתב עצמה. על פי תפיסה זו, אין זמן מסוים של "הבשלה"
אלא יש מעבר הדרגתי מרמת אוריינות נמוכה לרמת אוריינות גבוהה ממנה, כתוצאה של גורמים חברתיים סביבתיים וגורמים פסיכולוגיים התפתחותיים.
גישה התפתחותית זאת מיוצגת במשנתו של ויגוצקי אשר טבע את המושג "אזור ההתפתחות הקרובה" (zone of proximal development). פירושו של דבר, שצמיחת האוריינות אינה מותנית רק בתהליכי התפתחות והתבגרות טבעיים וספונטניים, אלא היא גם תוצאה של גדילה בסביבה אוריינית מתאימה, שיש בה אינטראקציה עם בוגרים אורייניים. באינטראקציה כזאת תפקיד המבוגר איננו רק לחשוף את הילד לגירויים מתאימים, אלא גם להנחותו להתמודד עם בעיות חדשות. להעלות את הרף בכל פעם מחדש ובאופן כזה להרחיב את "אזור ההתפתחות הקרובה" של הילד ומסייע לו לממש את הפוטנציאל הטמון בו.
על פי גישה זו, יש למבוגרים תפקיד חשוב בהתפתחותם הקוגנטיבית של ילדים. לכן, לגן הילדים ולבית הספר תפקיד מרכזי בפיתוח המודעות הפוטנציאל האורייני של הילדים וביצירת הזדמנויות להשתלבותם בחברה התרבותית- אוריינית.
ניתן לדבר על שני סוגים של סביבה אוריינית - ה"ממוסדת" הכוללת את מוסות החינוך לסוגיהם. ה"טבעית" בעיקר הבית והמשפחה.
בית הספר מעצם הגדרתו, אמור להיות סביבה אוריינית אשר מתמקדת בעיקר בפעילויות סביב הספר. עם זאת, בעידן המודרני נוספו לסביבה הזאת אמצעי מדיה שהמרכזיים שבהם הם הטלוויזיה והמחשב.
בימינו, התרבות האוריינית שהילד צומח בתוכה היא רב תחומית וקשה להפריד בין הלשון הכתובה , הלשון החזותית והלשון המוסיקלית. השילוב של מילה- תמונה- צליל פועל על מכלול החושים ודורש "שיתוף פעולה" של כשרים קוגנטיביים שונים.
הסביבה האוריינית שאליה נחשפים הילדים כיום כוללת מסרים המועברים באמצעות ספרים, משדרי טלוויזיה, פעילויות מחשב וגם מסרים המיועדים למבוגרים בסרטים בפרסומות ובקליפים.
לכן עולות השאלות הבאות:

• האם סביבה זו מבשרת את "אובדן הילדות" (פוסטמן, 1986), או שהיא תורמת לתיפקודים קוגנטיביים וריגשיים מגוונים ועשירים יותר,ומפתחת את היכולת לפעול במערכות סמלים מגוונות ומורכבות יותר (Mcluhan, 1964 ) ?
• האם התקשורת האלקטרונית מקדמת את האוריינות - רכישת קריאהה וכתיבה או שמא היא פוגמת בה?
• האם מקומה של תרבות הספר הולך ונדחק על ידי התקשורכת האלקטרונית, או שיש איזון וקשרי גומילן בינהם?

התשובות לשאלות אלו מצריכות כתיבת פוסט נוסף. אך התובנה שלי לגבי שילוב אמצעים טכנולוגיים בתהליך הלמידה היא ששילוב אמצעים טכנולוגיים בתהליך הלמידה הכרחי וחיוני לשיפור תהליכי הלמידה וחיזוק המיומנויות. השאלה היא לא האם צריך לשלב אמצעים טכנולוגיים בלמידה אלא מדוע עדיין זה עדין לא חלק בלתי נפרד בתהליכי הוראה למידהבכל בתי הספר בארץ ?

למידה שיתופית

שיר קיץ / רימונה די - נור

שוב גגות נמסו בשרב

שוב זורמת שמש על הגב

שוב מתמתח הערב

חם ואדיש שוב מחכה יום ללילה ולילה לבוקר.

ושוב חזרה לשגרת הכתיבה.

רגע לפני היציאה לחופשה והפרידה שלי מהכיתה, צריך ללמד את נושא "הקיץ", אז החלטתי שהפעם הילדים ילמדו את הנושא בקבוצות עניין, יכינו מצגת וישתפו את שאר התלמידים בתוצרים ובתהליך. אם אני לא "טועה" קוראים לזה למידה שיתופית.

למידה שיתופית על פי הגדרת אברום רותם היא למידה אקטיבית המשקפת את האינטראקציה בין הלומדים כחלק מתהליך הלמידה. או במילים אחרות פעילות לימודית המתבצעת באמצעות קשרי גומלין בין עמיתים לצורך הבניית ידע.

כדי שהלמידה השיתופית תהיה יעילה ומוצלחת חשוב שהמטלה הלימודית תהיה מלווה בהוראות ברורות, החלוקה תהיה לקבוצות הטרוגניות, גדרת לוחות זמנים ברורים המאפשרים ללומדים זמן מספיק לביצוע המטלות.

על פי עקרונות אלה פעלתי ללימוד נושא הקיץ. הפעילות נערכה בשלבים כבשכל שלב הוברר לתלמידים מה המשימה ומשך הזמן המקסימלי להשלמת כל משימה. כל קבוצה שהשלימה את המשימה יכלה לעבור למשימה הבאה.

השלב הראשון של לימוד נושא הקיץ היה במליאה: תחילה העלנו מתוך הזיכרון מילים הקשורות לקיץ (ידע קודם), לאחר מכן מצאנו קשרים בין המילים (מיפוי מושגים), לכל קבוצת מילים נתנו שם (תהליך של פירוט והכללה).

הנושאים שקבלנו היו: מזג אויר (שרב), כללי התנהגות בים או בבריכה, כללי התנהגות בשמש, פרות קיץ (אבטיח, מלון), צמחי קיץ (קיפודן,) בעלי חיים (נחש).

השלב שני התלמידים התחלקו לקבוצות קטנות של 2 עד 3 לפי הנושא האישי שכל ילד בחר, השתדלתי שהקבוצות תהינה הטרוגניות: כל קבוצה בחרה נושא ונתבקשה לחפש חומרים במקורות מידע אינטרנטיים. חיפוש החמרים היה משימה לבית התלמידים נפגשו אחר הצהרים וחיפשו חומרים. הזמן שניתן לצורך כך שבוע.

השלב השלישי של הלמידה היה הכנת שקפים למצגת. הפעילות התבצעה בכיתה כל קבוצה התבקשה להכין 6-7 שקפים.

התלמידים עבדו על הכנת השקפים במשך יומיים במסגרת שיעורי כישורי שפה.

השלב הרביעי הכנת המצגות: הפעילות התבצעה בחדר המחשבים פעמיים בשבוע במשך שבועיים קבוצה מול מחשב.חלוקת העבודה נעשתה ע"י התלמידים, "תורות" אחד מקריא ואחד כותב, או אחד כותב ואחד עושה את ההנפשות, בחירת התמונות נעשתה במשותף ובהסכמה.

השלב הרביעי כל קבוצה הציגה את המצגת שלה וסיפרה על תהליך העבודה. לצורך כך נדרשו שני מפגשים בחדר המחשבים.

השלב החמישי שיחת משוב במליאה בה התייחסנו לנושאים הבאים: איך היתה חלוקת העבודה, אילו בעיות התעוררו, כיצד פתרתם את חילוקי הדעות, מה היתה התרומה שלכל אחד מחברי הצוות לפעילות, מה למדתי על עצמי, מה למדתי על שותפי למשימה, האם אתם מעדיפים לעבוד לבד או בצוות.

במהלך כל הפעילות לוויתי את הקבוצות התפקיד שלי היה לכוון את התלמידים, לבחון ביחד איתם את מקורות המידע, להקשיב ולייעץ, לדאוג שחדר המחשבים יהיה פנוי,לאפשר לתלמידים זמן לביצוע המשימה.

מטרות הלמידה השיתופית מתפרשות על פני כמה תחומים כמו: חיזוק הישגי התלמידים, עזרה לתלמידים חלשים, שיפור יחסים חברתיים, פיתוח אחריות פנימית.

מחקרים מראים שבעקבות הפעלת תהליכי הוראה ולמידה שיתופיים ההשגים אקדמיים גבוהים ורמת החשיבה הקוגנטיבית של התלמידים השתפרה.

מחקרים אחרים, שבדקו את התרומה של ההוראה והלמידה השיתופית על תלמידים מלמדים על העמקת התקשורת בין הפרטים או בין קבוצות יריבות, העלאת האמון ההדדי בין החברים, תגבור ההתנהגויות של עזרה הדדית, מוטיבציה ונכונות למאמצים, העלאת רמת המקובלות בכיתה והתקדמות בחשיבה הפרו - חברתית.

התובנות שלי : אני מלמדת בכיתה שבה יש לא מעט תלמידים בעלי יכולות לימודיות גבוהות ובעלי אגו גבוה, תחרותיות וחוסר פירגון מאפיינים מאוד בעיקר את הבנים בכיתתי ולמרות שבמשך כל השנים שבהן חינכתי אותם לא הצלחתי שפר את מערכות היחסים בכיתה. אני מאמינה מאוד בלמידה שיתופית ובתרומתה לפרט ולחברה ואני מרבה לתת משימות הדורשות שיתוף פעולה ברמה כזו או אחרת במהלך כל הלמידה. דוגמה נוספת לאינטראקציות של שיתופיות מושלבת מחשב באה לידי ביטוי במשחק שבעת המינים.

התרומה בשיפור ההישגים האקדמיים ורמת החשיבה של התלמידים היתה גבוהה ורמת ההישגים הלימודיים עלתה. אך בניגוד לנאמר במחקרים, רמת השיתופיות הפירגון והלמידה באו לידי ביטוי רק בעת ביצוע המשימה ולא תרמו לחיזוק הקשרים החברתיים בסיטואציות אחרות. ואני תוהה האם זה בגלל גילם הצעיר שעדיין לא הפנימי את המיומנויות החברתיות או שזה הרכב כזה של תלמידים בכיתה ?

אני על כל פנים מאמינה בתרומה של הלמידה השיתופית ללומד באופן אישי ולכיתה כקבוצה לומדת.

שלוב המשחק בהוראה

שלום לך בלוג יקר!

אני רוצה לשתף אותך ברגעים של נחת !

"משחק הוא הדרך של הילדים ללמוד את מה שלא ניתן ללמד אותם" מריה מונטסורי

משחק - למה ?

זאת השאלה ששאלנו גם את התלמידים והנה מספר תשובות:

"כיף ללמוד דרך משחק כי זה יותר מהנה."

"מרחיב את הידע."

"דף עושים פעם אחת ובמשחק אפשר לחזור זה עוזר לשנן את החומר."

"בדף יותר קשה לכתוב למי שמתקשה בכתיבה."

"במחשב יש אפשרות לחזור מצליחים לבד."

במסגרת הפרויקט בקורס "משחקים מתוקשבים" של פרופסור מיקי רונן נתבקשנו לערוך מחקרון קטן בעזרת משחק מתוקשב. אני ודורית עמיתתי בחרנו במשחק "בדרך לאוצר" מתוך האתר של נועם. נושא המשחק "שבעת המינים".

http://www.edu-negev.gov.il/tapuz/noamtp/noam.htm

המחקרון שלנו רצה לבדוק אילו סוגי אינטראקציות יתפתחו במהלך המשחק בין המשתתפים וכיצד יבואו לידי ביטוי.

המשחק מיועד למשתתף יחיד, אך אנו בחרנו לבדוק אילו אינטראקציות יתפתחו בין שני משתתפים שאינם מתחרים אחד נגד השני . בחרנו להעביר את המשחק בכתתי היה מפתיע ומרגש לראות שמטרה משותפת עודדה את תלמידי לשתף הפעולה, לפרגן, לעזור ולעודד. זאת בניגוד להתנהלות תחרותית שמאפיינת אותם.

המשחק התנהל באווירה נעימה, ניכר היה שהילדים נהנים. הם שחקו במשחק מספר פעמים וככל שהם שחקו יותר הם הצליחו ללמוד את התשובות לשאלות שהתקשו בהם בהתחלה.

בשיחה שלאחר המשחק הילדים ציינו שנהנו מהמשחק ורובם ציינו שלמדו דברים שלא ידעו קודם.

אני רוצה לציין ששילוב המשחק בתהליך הלמידה (מתוקשב או לא) חשוב מאוד והוא צריך להיות חלק בלתי נפרד מתוכנית הלימודים. המשחקים שבחנו לא היו מושלמים ולקו בחסר. כאשר מתכננים משחק מתוקשב יש להתייחס לצד פדגוגי ולצד הטכנולוגי.

דמות הבוגר של המאה ה21

שלום לך בלוג יקר !

השבוע החלטתי שהגיע הזמן לשלב סרטון בפוסט. התחלתי לחפש סרטון מעניין שישמש לי השראה לכתיבה.

כמובן שצפייה בסרטון אחד הוביל לצפייה בעוד סרטון ועוד... ועוד.. עד שמצאתי את הסרטון הבא.

חובה לצפות בסרטון !!!

צפיתי בסרטון מספר פעמים ולא יכולתי שלא לקשר את הסרטון, לקורס סוגיות בחינוך שאנו לומדים צל פרופ' עמי וולנסקי.

מה גדול הפער בין מצב מערכת החינוך בארץ לאתגרים הצפויים לנו בעתיד. אני תוהה האם העומדים בראש מערכת החינוך בארץ מודעים האתגרים החינוכיים העומדים בפתחה של המאה ה21 ? כיצד והאם בכלל אנו מכשירים את הבוגרים שלנו להתמודדות עם האתגרים המחכים להם בעתיד?

לצערי התשובות לשאלות אלו ברורות. מערכת החינוך בארץ מדשדשת בין סטנדרטים למבחני מיצב כאלה ואחרים. ראשי המערכת עסוקים בהשרדות פוליטת, תוכניות הלימודים מקובעות, אין התייחסות ראוייה להתפתחות הטכנולוגית , המיומנויות שמקנים לתלמידים אינן רלבנטיות בעולם עתיר טכנולוגיות התלמידים משיגים אותנו בשליטה שלהם בטכנולוגיות.

מערכת החינוך בישראל צריכה להשתנות ,צריך להפקיע מפוליטיקאים את היכולת לשלוט במערכת ולמנות אנשים יצירתים בעלי חשיבה מסתעפת מעוף דמיון ויצירתיות כדי להצעיד את בוגרינו לקראת התמודדות עם האתגרים המחכים להם במאה ה 21 .

טובעים בים (אוקיינוס) של מידע!!!

שלום לך בלוג יקר שלי !

שוב אני מוצאת את עצמי יושבת מול הדף הלבן ותוהה על מה אכתב הפעם ? חשבתי על מספר נושאים אך אף לא אחד מהם נראה לי מעניין מספיק כדי לפרסם בבלוג .את כל אחר הצהרים הקדשתי לשיטוט באינטרנט וביוטיוב בתקווה למצוא שם משהו מעניין. ככל שהעמקתי בחיפוש, כך הרגשתי שאני הולכת וטובעת בים המידע והאתרים.

זאת דוגמה לסיטואציה אחת שבה אני מוצאת את עצמי לא פעם הולכת לאיבוד.

התפתחות הטכנולוגיות אכן שפרו את איכות חיינו. אנחנו מוקפים מידע יום יום, שעה שעה. מידע מופיע בצורה דיגיטלית דרך האינטרנט דפים על דפים של מידע. אך נשאלת השאלה האם האפשרות להשיג מידע רב כל כך הופכת את חיינו לקלים?

לא בטוח. לא פעם אני מוצאת את עצמי טובעת בים המידע ואני צריכה ללמוד לצוף בו.

כדי לעשות זאת עלי לפתח מיומנויות שיעזרו לי להשתמש במידע בצורה מושכלת. ראשית כיצד להשיג את המידע הרלבנטי ?

כיצד לטפל בו ? איך לסנן את המידע ואיך לארגן אותו ןלהתאימו לצרכי ?

במסגרת לימודיי נאלצתי להתמודד עם דרישות של חיפוש מידע רלבנטי והאמת שלא פעם המשימה הייתה קשה ותיסכול היה רב . אך ההתנסות וההתמודדות האישית היא הלמידה הטובה ביותרוגם אם נתקלים במכשולים צריך ללמוד מהכשלונות ולהמשיך הלאה. וכבר היה חכם אחד שאמר: "מי שלא עושה לא טועה, ומי שלא טועה לא יודע כלום !!!"

שיתופיות - הערכה ומה שבינהם

דווקא היום כשכל עם ישראל יצא לחגוג בכל מקום אפשרי החלטתי להישאר בבית ולנצל את היום כדי להשלים משימות שטרם הספקתי לבצע. אז בין עיסוק אחד לשני חשבתי עליך בלוג יקר שלי, ופתאום הגעתי להכרה שאתה די מוצא חן בעיניי. עדין לא נוח לי עם הפרסום והפומביות ואני מוצאת את עצמי משקיעה המון זמן בחשיבה על הנושא ועל הניסוח כך שיהיה מעניין וראוי לפרסום.

אתמול כתבתי על תהליך למידה מרתק שעברתי עם דורית, והיום אני רוצה להעלות מחשבות על למידה והערכה שיתופית. (בעקבות ההרצאה של ד"ר חגית מישר - טל )



אבל לפני כן ציטוט ממקור לא ידוע: "אם יש לך תפוח אחד, ולי יש תפוח אחד ונחליף - לכל אחד מאיתנו יהיה תפוח אחד. אם לך יש רעיון אחד, ולי יש רעיון אחד ונחליף, לכל אחד מאיתנו יהיו שני רעיונות"

ככל שנעודד יותר אינטראקציות ונחליף יותר רעיונות מאגר היידע שלנו יגדל. גם על פי הגישה הקונסטרוקטוביסטית (כן אני יודעת שנמאס לשמוע את המילה הזאת) הרי שלצורך הבניית הידע צריך שתהיה אינטראקציה בין הלומדים. כדי לעודד אינטראקציות אלו אנו צריכים לזמן ללומדים משימות שיתופיות. למידה שיתופית והפקת תוצר משותף מחייבת חלוקת עבודה בין השותפים. לפעמים החלוקה נעשית על פי תחומי התמחות כאשר כל אחד מהמשתתפים תורם את חלקו לתוצר המשותף. לפעמים החלוקה היא על פי רצונם או העדפותיהם של המשתתפים, לעיתים החלוקה שרירותית כאשר אחד המשתתפים נוטל יוזמה וקובע תחומי אחריות לכל אחד מהמשתתפים. הבעיה היא מה מידת תרומתו של כל אחד מהמשתתפים לתוצר השיתופי והרי כולנו מכירים את תופעת "הטרמפיסטים" ואני אישית אף חוויתי את הרגשת התסכול שחלק מהמשתתפים תורם ומשקיע בביצוע המשימה וחלק אחר לא אבל הוא נהנה מההערכה.

כאן עולות שאלות בנושא ההערכה: כיצד מעריכים תוצר לימודי משותף ? האם הייתה שיתופיות ? האם הייתה עבודת צוות ? מה התרומה של כל אחד מהמשתתפים לתוצר המשותף ?



אכן שאלות למחשבה!!!

"לא קלה היא לא קלה דרכנו..."

"גם מסע בין אלף מילין מתחיל בצעד אחד..." אמר חכם סיני אחד בשם מאו לסה לונג. אבל כשמתחילים לצעוד מגלים ש"לא קלה היא לא קלה דרכנו... " ולפעמים נתקלים במכשול כזה או אחר וצריך להשכיל להתגבר עליו כדי שנוכל להמשיך לצעוד לכיוון היעד הנכסף.
את הפתיח הארוך הזה כתבתי כדי לשתף אתכם במכשול הראשון שנתקלנו, אני ושותפתי לעבודת הגמר דורית וכיצד התגברנו עליו.
תחילה בחרנו את נושא ה"משל" לעבודת הגמר היינו בטוחות שזה נושא טוב שאנו מכירות ומלמדות כחלק מתכנית הלימודים בכשורי שפה ולא נתקשה ליישם אותו ביחידת לימוד מתוקשבת. נפגשנו והתחלנו לגלגל רעיונות אבל אז . . . נתקלנו בקושי ולא הצלחנו להעביר את התוכן הלימודי מהוראה כיתתית להוראה מתוקשבת א-סינרכרונית. התחבטנו, התלבטנו ולא הצלחנו למצוא את הדרך. השיא היה ביום רביעי האחרון כששנינו חזרנו הביתה מתוסכלות וקצת מיואשות.
המשכתי להתלבט גם במשך כל היום שלמחרת. בערב שוחחתי עם דורית והחלטנו לשנות את הנושא. בחרנו ביחידת הלימוד "שבעת המינים" כחלק מהנושא של חג השבועות. לאחר שהיינו שלמות עם השינוי מיד התחלנו לעלות רעיונות, פתחנו פריט ידע חדש וכתבנו הצעה חדשה. לאחר שסיימנו לכתוב את ההצעה בגעת (בשעת לילה מאוחרת) הרגשתי הקלה. משהתגברנו על המכשול אנו ממשיכות לצעוד במרץ בדרך אל היעד.
את התובנות שלי לתהליך הלמידה שעברתי אני רוצה לסכם במשפט הבא: "לא הידע אלא תהליך הלמידה, לא התוצר אלא תהליך רכישתו, הם אלה המספקים את ההנאה הגדולה ביותר." קרל פרידריך גאוס

ברוכים הבאים !

יום שבת, 3 באפריל 2010
שלום וברוכים הבאים לבלוג שלי!

פתחתי בלוג ו....אז נזכרתי במשפט מתוך הספר "פו הדב"
"מרגע שגילית איזו מכפות הרגליים היא הכף הימנית, כבר אין לך הרבה התלבטויות בקשר למי מהן היא הכף השמאלית.
ואז נותרת רק הבעיה באיזו מהן להתחיל לצעוד?" (א. א.מילן)
מרגע שפתחתי את הבלוג הבנתי שאני יוצאת למסע מאתגר ומרתק, אך מיד גם צצו ועלו בראשי הרבה שאלות.
חלקן קשורות לצד הטכני וחלקן קשורות לצד התוכני.
לדוגמה: כיצד להתגבר על בעיות טכניות ? (ומיד נתקלתי בבעיה :הרשומה הקודמת שכתבתי לא הייתה טובה ורציתי למחוק אותה. )
שאלות נוספות שבהן אני מתלבטת: האם יהיה לי מה לפרסם כל שבוע? האם מה שאני כותבת טוב מספיק? מה תהינה התגובות?
הרבה שאלות ורב הנסתר על הגלוי אך האתגר הוא לגלות וללמוד, לשגות ולתקן , לשתף ולהגיב.
ובכן אני מוכנה לצאת למסע ומקווה שהרגל שבה בחרתי להתחיל לצעוד תוביל אותי אל אותם מחוזות מעניינים ומרתקים שאליהם אני רוצה להגיע.


פורסם על ידי לאה ליברמן ב 3.4.10