יום שני, 14 בפברואר 2011

סיום- אך לא פרדה...

לאה חברתי היקרה,
התחברנו באמצע הסמסטר הראשון, תוך כדי הדיונים המשותפים בסקייפ אל תוך הלילה, בנושאי המטלות של מרלין בשיטות מחקר. . . חברנו יחד לעבודה המסכמת בקורס של דר' שרה שדה, ומשם המשכנו יחד עד הלום !
החיבור היה טבעי, שתינו משדרות על אותו גל, מדקדקות בקטנות... מתחבטות על הניסוח... מתלבטות לגבי כל אות... עד לתוצר הסופי !! בנסוף שתינו באות מתחום כישורי השפה, כך שהרבינו להתייעץ גם בנושאים מקצועיים מתחומי בית הספר.
את המשחק שערכנו בפרויקט הסכום בקורס של מיקי רונן העברנו בכיתה שלך והבלוג שפתחנו לעבודת הסמנריון פועל בכיתה שלי... מקווה שנרבה לשתף פעולה גם בהמשך !
נוצר בינינו שיתוף פעולה פורה, כאשר כל אחת נותנת את הטון בתחומים בהם היא שולטת יותר.
חוויתי יחד איתך את תהליכי הכתיבה שעברת בכתיבת הפוסטים בבלוג שלך ואני מצדיעה לך על הרצינות וההשקעה הרבה. כל נושא עליו בחרת לכתוב היה בעל עומק, משמעות וערך מוסף. תמיד חיפשת חומרים רלבנטיים לעבות את הדברים שכתבת עליהם וקינחת בתוהנות אישיות מעניינות ומחכימות. היה מאוד מעניין לקרוא וללמוד על העבודה שלך בכיתות א' ב' וממש לחוות את ההשקעה שלך דרך הפוסטים הללו. במיוחד אהבתי את הפתיח שלך לכל פוסט - הציטוט המיוחד שתרם לייחודיות של הבלוג שלך.
ואת הכישרון הכתיבה שלך כבר הזכרתי ?
לאה - המשיכי בדרכך השקטה והרצינית, המסורה והאכפתית, כי אין אנשים רבים כמוך במערכת החינוך.
אהבתי לעבוד איתך, למרות שהיו גם חילוקי דעות לפעמים, לפנינו עוד כתיבת עבודת הסמינריון...
תודה על הארוח המפנק בכל שבת בה למדנו יחד ותודה על הכל !!!
מקווה ומאמינה שנמשיך לשמור על קשר.
שלך בהערכה רבה
דורית

תם אך לא נשלם . . .

"לכל סיום יש התחלה חדשה
ותמיד הפרדה היא קשה
זה הוא הזמן זה היום זה הרגע
החופש קורא לי מכל הכבישים
זה הזמן זה היום זה הרגע
החופש קורא לי לצאת לחיים חדשים." (יעקב גלעד)
אז רגע לפני שנפרדים זה הזמן זה היום זה הרגע, לעצור להביט לאחור, לבחון את הדרך בה צעדתי מאין לאן ועם הפנים לעתיד.
כדי לבחון את הדרך שעברתי במהלך מסלול הלימודים שהתחיל לפני כשנה וחצי,חזרתי וקראתי את הרשומה הראשונה שכתבתי בו יצאתי למסע שהתחיל בצעדים מהוססים. תחילה חיפשתי באיזו רגל להתחיל לצעוד, וכאשר מצאתי את הרגל הנכונה התחלתי במסע . בדרך התוודעתי לעולם טכנולוגי חדש ומאתגר,לפעמים צברתי תסכולים, הגעתי לתובנות חדשות, הפכתי מידע לידע, ובעיקר היכרתי אנשים חדשים ורכשתי חברים.
כבר בצעד הראשון נאלצתי להתמודד עם החשיפה והפומביות. לאחר החשיפה הראשונה של הבלוג שלי בכיתה, הבנתי מיד שהבלוג הוא פלטפורמה לכתיבה אישית או שיתופית שכל מה שנכתב ומפורסם חשוף ופומבי לעיני כל. וכאן ההגעתי לתובנה שעליי להקפיד לפרסם רשומות הכתובות ברמה נאותה, מנוסחים בבהירות ובמשלב לשוני הולם. לכן הזמן שהקדשתי לכתיבת כל רשומה נמשך שעות ארוכות החל מבחירת הנושא , חיפוש אחר מקורות מידע, כתיבת התובנות והאמירה האישית וכלה בבחירת ציטוט של משפט או פתגם המתאימים לנושא הרשומה.
רוב הנושאים שעליהם בחרתי לכתוב קשורים באופן טבעי לתחום ההתמחות המקצועית שלי (הגיל הרך ורכזת פדגוגית) האמירה בהם באה ממקום של ידע וניסיון. רעיונות נוספים לכתיבה היו קשורים לנושאים שלמדתי בקורסים השונים שעוררו בי עניין ובהם רציתי להעמיק וללמוד עוד.
מעבר לכתיבה נאלצתי לא פעם להתמודד עם אתגרים טכניים כמו הוספת סרטונים, השימוש בגאדג'טים וכדומה. האמת שלהפתעתי דווקא על העיניינים הטכניים התגברתי בקלות יחסית בעזרתה של חברתי דורית שתמיד עזרה תמכה והדריכה.
התגובות של העמיתים המלווים דורית וגילה היו מעודדות ומפרגנות. החשיבות של המשובים מעבר לפרגון ההדדי היו לחזק רעיונות שנכתבו, להאיר נקודות מסוימות או להוסיף זוויות מבט נוספות, וכן מותר גם לחלוק ולא להסכים עם דברים שנכתבו.
בבואי לסכם את הכתיבה בבלוג ואת תרומתו לתהליך הלמידה שלי אני יכולה לומר שהצעדים המהוססים בהתחלה הלכו ונעשו צעדים בטוחים. עברתי תהליך ארוך בו ניסיתי לגבש את תעודת הזהות המקצועית שלי. בבלוג באים לידי ביטוי הנושאים שמעניינים אותי, תחום ההתמחות שלי. בתהליך הרפלקציה הגעתי לחשיבה מסדר גבוה שללא ספק תרם להשבחת העבודה המקצועית שלי כרכזת פדגוגית בחדר המורים, וכמורה.
הייתי מאוד רוצה לשלב בלוג למידה בעשייה החינוכית שלי, כמורה לילדים בכתה א' נראה לי שקשה לשלב את הבלוג בלמידה מאחר ואנו עסוקים ברכישת הקריאה. בשיחותיי עם מנהלת בית ספר שיתפתי אותה בעבודת הסימנריון שאני ודורית עשות. י רעיון של שילוב הבלוג בתהליך הלמידה מצא חן בעיניה, בית ספרי עובר ארגון מחדש ואני תקווה שאוכל ליישם חלק מן הדברים שלמדתי.
ולסיום ברצוני להודות לכל הקוראים והמגיבים.
תודה מיוחדת לחברתי דורית שליוותה אותי לאורך כל הדרך, הייתה שותפה להתלבטויות ולתסכולים, עודדה עזרה ותמכה.
אני רוצה להודות לדר' גילה קורץ על התמיכה העידוד והליווי במשך כל תקופת הלימודים ובעיקר תודה שהאמת שאצליח!