יום שבת, 15 בינואר 2011

"מנהיגות חינוכית בעידן הפוסט מודרני"

"מנהיג אמיתי חוזר ומצית בנו את האמונה שהכל אכן אפשרי" (פט ריילי)
מנהיג חינוך נתפס כאדם המופקד על יזמת חינוך שלרוב מעורבים בה: קבוצות לומדים, הורים, מורים, ועדים וממנים ותכניות לימודים. הציבור מצפה ממנו שישתמש בכוחו ובמעמדו כדי להשפיע לטובה על איכות החינוך בתחום סמכותו. למנהיג חינוכי יש יכולת לבצע שיקול דעת פדגוגי - אסטרטגי להגדיר מטרה חינוכית ולהתאים לה אמצעים חינוכיים על בסיס ה"חזון ". גיבוש חזון חינוכי, "אני מאמין" בית ספרי הוא מבחן ראשון של מנהיג חינוכי. לזהות חינוכית יש קשר הדוק למושג "חזון" בדרך כלל חזון הוא תמונה של אידיאל ששואפים אליו. החזון החינוכי הוא חלק מהזהות החינוכית. ישנם שני תנאים חיוניים להנעה לפעולה בשם החזון: תחושת החובה להתקדם להגשמת החזון ותחושת מסוגלות ואמונה באפשרות לממש התקדמות זאת. תחושת החובה נעוצה בהכרה בערך האידיאל. תחושת המסוגלות נובעת מהערכת המשימה לאור נטיותיו של איש החינוך וכישורנו ונסמכת על נסיונו.
בכנס הארצי הראשון למנהלי בתי הספר שעסק במנהיגות בית ספרית הלכה למעשה שנערך בנובמבר 2008 ד"ר אורי איל מתייחס בהרצאתו למנהיגות מכוונת אל מול מנהיגות משתפת. המנהיגות המכוונת היא מנהיגות היררכית בדרך כלל. היא מספקת חזון ומסגרת לקבלת החלטות ולפעולה ממנה נגזרעים סטנדרטים, יעדים ופרוצדורות ברורות. מנהיגות מכוונת פועלת יותר ע"י בקרה, הערכה ומשוב המבקשים לצמצם את אי הוודאות ולהגביר את התיאום בארגון.
המנהיגות המשתפת פונה למוטיבציה פנימית, להעצמה , שביעות רצון וחדשנות ומניחה שהגיוון בצוות יצור את החדשנות ויצירת פתרונות שונים. המנהיגות המשתפת מקדמת קבלת החלטות משותפת, יוצרת קהילות לומדים ומקיימת דיאלוג והבניה של ערכים משותפים. מנהיגות מכוונת יוצרת מחוייבות לארגון ועמידה ביעדים ומנהיגות משתפת מאפשרת העצמה וכתוצאה מכך חדשנות.

בגיליון מספר 4 של הירחון 4 הממ"ים ,עוסק אף הוא בניהול בית הספר ומנהיגות פדגוגית ומתייחס לאיפיונים של מנהיגות פדגוגית ומביא שני היבטים מרכזיים:
1. היבט העוסק בתהליכי קבלת החלטות ובפתרון הבעיות של המנהל ובסגנונות פעולתו. . 2.היבט העוסק במטרות המנהל כמנהיג ובדרכים להשגתן. בשלושת העשורים האחרונים חלה התפתחות בנוגע לתפקיד המנהל כמנהיג ובנוגע לציפיות ממנו: 1.מתפיסת המנהל כבעל הסמכות המקצועית, לתפיסת המנהל כמנהיג משתף המפתח תהליכים של השתתפות המורים ובעלי תפקידים בשיח המקצועי, בקבלת החלטות ובחלוקת משימות ואחריות. 2.מתפישת המנהל הממוקד בתשומות ובתהליכי ההוראה , למיקוד הניהול בתרבות הלמידה של מורים ותלמידים, בהעצמת הקבוצה כקהילה בעלת זהות יחודית ובניהול שיח מקצועי שבמרכזו עומד נושא קידום הלמידה והמחוייבות ההדדית בין החברים. בחברה הפוסט מודרנית והפוסט אידיאולוגית שלנו האידיאות המכוונות את חיינו ואת החינוך אינן ברורות כמו בעבר המסורתי והמודרני. אחד המאפיינים של העידן הפוסט מודרני הוא השינויי במעמדו של הפרט בחברה. הפרט נתפס כסובייקט בעל משמעות והחברה כמבנה המושתת על האינדיבידואליות של הסובייקטים היוצרים את המרקם החברתי. ידע לשון וסמלים תופסים מקום מרכזי בהבנת החיים האנושיים. ההתייחסות אל המציאות הוירטואלית כאל מציאות ממשית המתקיימים בחיי היום יום באמצעות טכנולוגיות התקשוב.כתוצאה מכך העידן החדש יוצר תופעות ומסגרות חברתיות חדשות . במסגרות החדשות יש לגיטימציה לקודים התנהגותיים חדשים. העידן הפוסט מודרני מחייב שינוי של התפיסה החינוכית הקיימת ויצירת תבניות תיאורטיות חדשות המבוססות על רעיונות היסוד שלה. למנהיגות החינוכית יש חשיבות רבה מאחר שמהירות הצמיחה הכלכלית והתמורות הטכנולוגיות מחייבות קבלת החלטות מהירה. נוסף על כך התרחב טווח הנושאים הדורש החלטות. זאת ועוד כבר אי אפשר לקבל החלטות ברמת הממשלה והארגונים הגדולים בלבד. לעיתים תכופות קבלת ההחלטות מקומיות ואף אישיות.

הסרטון הבא עוסק במנהל ביה"ס כמנהיג ובכישורי ההנהגה הנדרשים ממנהל ביה"ס


יום שני, 10 בינואר 2011

אחזור מידע

"הדבר החשוב באמת סמוי מן העין" מתוך הנסיך הקטן אנטואן דה סנט אכזפרי


הצורך להתייחסות חדשה לניהול המידע התעורר במהלך מלחמת העולם השניה עם הפיתוח הטכנולוגי המואץ. מערכות המידע והכלים המסורתיים לאחזור מידע לא הצליחו להתמודד עם כמויות גדולות של מידע שיצאו לאור בעקבות המלחמה. הקושי להשיג מידע מדוייק במהירות גרם להתעלמות ממידע רלוונטי או לכפילות. לפיכך נוצר הצורך לאחסון וארגון המידע באופן כזה שיהיה מהר וקל למצוא את המידע המבוקש.
אחזור מידע הוא ענף במדעי המחשב העוסק באחסון מסמכים על גבי אמצעי מדיה דיגיטליים ובמציאת (כלומר - אחזור) מסמכים מסוימים מתוך אוסף מסמכים עצום הנמצא על תקליטור, על הדיסק הקשיח של המחשב, זיכרונות נשלפים, או מפוזרים ברחבי הרשת. כמו בספריה רגילה כך גם בספריה דיגיטלית, אחסון המידע צריך להתבצע בצורה כזו שפעולת האחזור תהיה מדויקת ומהירה והמסמכיםשמתקבלים כתוצאה משאילתה יהיו המסמכים הרלוונטים למשתמש. תהליך דליית המידע יכולה להתבסס על אסטרטגיות וטכנולוגיות חיפוש מגוונות ושונות. ישנן שלוש אסטרטגיות לדליית מידע ממאגרי מידע או מאוסף מסמכים. חיפוש כתובת ישירה, חיפוש בקטלוגי אינטרנט (אינדקס), חיפוש במנוע חיפוש לפי מילות מפתח או מחרוזת חיפוש. על מנת לבצע את פעולת האחזור עלינו להגדיר למאגר מה בדיוק אנו מחפשים. המשתמש (מאחזר המידע) המיומן יידע לתכנן ולהגדיר אסטרטגיית חיפוש ולהציב תנאי חיפוש כאלו שיאחזרו לו קטעי המידע או הפריטים המבוקשים באופן היעיל ביותר.
מערכות אחזור המידע הראשונות היו מבוססות על קטלוגי אינטרנט (אינדקס מילת מפתח ותיאורים מקוצרים שהיו מייצגים כל מסמך. האדם מצא אתרים באינטרנט העריך, בינן וקטלג אתרים אלו, וערך אותם בעץ נושאים לפי שיטתו.השימוש באינדקס שכזה לא היה יעיל היות שהזמן וההשקעה בבנייה ידנית של האינדקסים היו גדולים ולא הייתה בהם תועלת רבה נוכח כמויות המידע שהלכו והצטברו עם הזמן. בעיה נוספת היא אחידות הקטלוג צריך היה לסמוך על בוני האינדקסים שיקצו לכל מסמך מילות המפתח הנכונות ושהתיאור המקוצר של תוכן המסמך אכן יתפוס את עיקר התוכן במסמך.
מנוע חיפוש היא מערכת אחזור מידע, המעוצבת כדי לאתר מידע דיגיטלי (קבצים או תוכן) המאוחסן במערכת המחשב. צורת החיפוש הנפוצה והגלויה ביותר כיום היא מנוע חיפוש אינטרנטיים. מנוע חיפוש מנגיש מידע למחפש, עוזר לצמצם את הזמן הנדרש כדי למצוא מידע, ועוזר להתגבר על הצפת המידע הקיימת כיום במדיה הדיגיטלית. בעזרת מנוע חיפוש ניתן למצוא מידע רב: ממסמכיםותמונות העוסקים בנושא מסוים, ועוד מוצרים. עקרון הפעולה הבסיסי של מנוע חיפוש הוא שהלקוח ממלא שאילתא המציגה את המידע הנחוץ ושולח אותה לשרת, השרת מפעיל יישום לביצוע הפעולה, תוך הפעלת אלוגריתמים שנועדו לסנן את התוצאות כך שיהיו רק בנושא שהלקוח מחפש.
אחזור מידע ברשת הוא תהליך המסתמך על יישום שיטות של אחזור סטטיסטי. הגידול המתמשך במימדים ובשימוש של הרשת העולמית מחייבת דרכים חדשות של עיצוב ופיתוח שירותי מידע ברשת. רוב המבנים ברשת גדולים ומורכבים ולעיתים קרובות מחמיצים המשתמשים את מטרת החיפוש או מקבלים תוצאות מעורפלות כאשר הם מנסים לנווט דרכה. מאידך הסקטור המסחר ברשת מתפתח במהירות והצורך בשווקים אלקטרונים הצופים את צרכי הלקוחות ניכר יותר מאי פעם. המטרה של אחזור אופן השימוש ברשת הנה לאסוף אינפורמציה בנוגע להרגלי הגלישה של מבקרי אתר. ניתן ליישם את הצורך לצפות את צרכי המשתמש כדי לשפר את אופן השימוש ונוחות המשתמש באתר באמצעות התאמה אישית של האתר.
כדי לאפיין את המשתמש משתמשים באיסוף נתונים אודות הרגלי הגלישה של המשתמש לרוב ללא ידיעתו וללא אישורו וכאן מתעוררת שאלה למחשבה האם אין כאן הפגיעה בפרטיות ?