התפתחות השפה הדבורה כבסיס להתפתחות השפה הכתובה

ככה זה בעברית - דתיה בן דור

אם מחללים בחליל, מתופפים בתוף ומחצצרים בחצוצרה,
למה לא מפנתרים בפסנתר,
או מנגנים בגיטרה,
או מטרמבנים בטרומבון ?
למה?
ככה זה בעברית.
אם נועלים נעלים וגורבים גרבים,
למה לא חולצים חולצה ?
או כופפים כפפות,
או ממכנסים מכנסיים ?
למה?
ככה זה בעברית.

שלום לך בלוג יקר !

בהמשך לפוסט הקודם, שבו דברתי על ההתפתחות האוריינית לקראת קריאה וכתיבה, אני רוצה הפעם להתמקד בשפה הדבורה כבסיס להתפתחות השפה הכתובה. השפה הדבורה היא הבסיס שעליו נבנים ניצני האוריינות ובעקבותיהם מתפתחות יכולות הקריאה והכתיבה. בעיני פיאז'ה השפה היא "ראי הנפש" - היא משקפת את החשיבה של הילד ואת הדרך שבה הילד תופס את המציאות. לפי פיאז'ה ההתפתחות הקוגנטיבית אוניברסלית, כלומר מתרחשת לפי אותם שלבים ובאותם תהליכים בכל העולם. לכן חשוב שהילדים ישיגו את ציוני הדרך בהתפתחות השפה הדבורה על מנת שיוכלו לפתח בעתיד יכולות קריאה וכתיבה נאותות. כפי שלמדנו בקורס "פסיכולוגיה התפתחותית" השלב הקדם תפעולי Pre operations על פי הפסיכולוגיה ההתפתחותית של פיאז'ה מתרחש מגיל שנתיים עד שבע. בשלב הזה הילד רוכש שפה ויש לו את היכולת להשתמש בייצוגי סמלים של אובייקטים. כלומר הילד אומר כלב או סוס אבל הוא לא רואה אותם יש לו דימויים בראש וסמלים לאותם אובייקטים. בגיל שנתיים הוא אומר משפט של שתי מילים. לדוגמה: "זה סוס". בדומה לשפה הדבורה המתפתחת כבר מלידה וקשורה לחשיפה ולתמיכה סביבתית, גם האוריינות מתפתחת מלידה וקשורה לחשיפה ולתמיכה סביבתית מפרה. ההצלחה של ילדים בפיתוח יכולות אורייניות תלויה במידה רבה באוצר מילים מגוון, בעושר לשוני של ביטויים ובידע של מבנים דקדוקיים.ככל שהשפה הדבורה מפותחת יותר, כך גדלים סיכוייו של הילד להפוך לקורא וכותב המפיק הנאה מכישורים אלה. השפה הדבורה כוללת, נוסף למילים, גם קשת רחבה של מבעים חוץ לשוניים כמו: מחוות גוף, הבעות פנים, אינטונציה, מהירות דיבור, עוצמת קול וגוונים. המבעים החוץ לשוניים מתלווים לדיבור ומשלימים "חללים" מילוליים, המייחדים את הלשון הדבורה מן הלשון הכתובה, והם מקלים את העברת המסר.
"ההבעה בעל פה" היא הפן הגלוי של הלשון הדבורה. היא נרכשת תוך כדי התנסות בסיטואציות המאפשרות תקשורת מילולית. הדיבור מתפתח בדרך כלל ביחסים שבין הילד לבין דמויות מרכזיות בחייו - הורים, חברים, מורים - אשר יש להן השפעה על נכונותו ליצור קשרי דיבור. ההבעה בעל פה יכולה להיעשות במסגרות שונות. במפגשים של מורה תלמיד בסיטואציה אישית או קבוצתית, במפגשים בין התלמידים לבין עצמם ולכן חשוב לזמן לתמידים אינטראקציות חברתיתות מילוליות ללא התערבות מורה. בהדרגה ניתן לפתח אצל הילדים הבחנה בשימוש וברמות ההבעה בעל פה בסיטואציות שונות כמו: סיטואציה חופשית בשיחה אישית בעבודה עם חבר כאשר הדיאלוג ספונטני. סיטואציה פורמלית שלה כללי תקשורת מובנים.
הבעה אישית - מאפשרת לספר ספור של מקרה מעניין, חוויה, סיפור דימיוני, המצאה, משאלה וכו'. הילדים יכולים להתבטא באופן חופשי הם משתפים ילדים אחרים במחשבות רגשות ותחושת השותפות וההבנה ההדדית משפרת את התקשורת בינם לבין אחרים. הם לומדים שהרגשות, החששות וההרהורים שלהם אינם יוצאי דופן.
הבעה עניינית - נדרשת בסיטואציות רבות בחיי היום יום כמו שיחת טלפון לאחד מבני המשפחה, מסירת הודעות, כתיבת פתקים, ניסוח מדויק של רצונות וכדומה.
ההבעה האישית והעניינית כוללות דרכי חשיבה שיכולים לבוא לידי ביטוי במיומנויות למידה שחזור, סיכום או תמצות בעל פה או בכתב.
כבר בכתה א' אפשר להתחיל ללמד מיומנויות אלה וכאן למורה יש תפקיד מרכזי בפיתוח ההבעה בעל פה, כי הלשון שלה משמשת לתלמידים במקרים רבים, דוגמה לשימושי הלשון המגוונים - בתחומי השימוש היום - יומי, בתחומי הלימוד ובתחום הרגשות. חלק ניכר מעבודת המורה מתבטא בהנחיית התלמידים לפעילויות שונות.
הלשון הדבורה מתפתחת בתוך תחומי הקשר המזמנים פעילויות חשיבה.תחומי הקשר אלה צריכים להיות רלוונטיים לילדים.
במסגרת היעדים החינוכיים שהציבה עירית בת- ים לשנת תשע"א אחד היעדים העיקריים בכישורי שפה - טיפוח השפה דבורה בכל שכבות הגיל.
כמורה לתלמידים בגיל הרך אני רואה חשיבות רבה להשפעה שיש לי בטיפוח השפה הדבורה. ראשית לשמש דוגמה לחקוי לדבר נכון להשתמש בשפה נאותה במשלב לשוני גבוה. לזמן לתלמידים אינטראקציות למידה במסגרות שונות כמו: שיחות בוקר, משימות קבוצתיות כמו הרכבת פזלים, משחקים לימודיים, התנסות עם חומרים, קריאה של טקסט כנקודת מוצא לשיח , משחקי הדמייה ועוד.