המחשב כאמצעי להשבחת הכתיבה

"בכל דור ודור צריך ללמוד את דרכי השימוש בכלים המשפיעים על הדור." (הרב קוק)
ועוד מדבריו של הסופר אהרון מגד.
"פעם חשבתי שכתיבה מול המחשב מורידה מהערך. יש משהו בפיזיות, במגע העט עם הניר, לראותאת המחיקות את הנחשים העקלקלים שהולכים שוליים, שאפשר להבחין בתיקונים בכתב, שקסם לי. ואז התרגלתי למחשב. גיליתי שיש לזה כמה יתרונות. אין צורך להעתיק כל דבר שש פעמים, וכל טעות אפשר לתקן." בפוסט הנוכחי אני רוצה להתייחס להישג נדרש 2 מתוך תכנית הלימודים בחינוך הלשוני: "כתיבת טקסטים למטרות שונות ולנמענים שונים." והזיקה בינו לבין הסטנדרטים וההישגים הנדרשים לפעילות מושכלת בסביבה מתוקשבת בבית הספר היסודי. כתיבה למה? הכתיבה היא כלי לארגון החשיבה המילולית לשימורה ולתיעודה. היא מאפשרת לכותב לארגן את מחשבותו לשוב ולקרוא אותן, ובשלב מתקדם גם לחדד את המחשבות ולערוך שיפורים בסגנון. הכתיבה מאפשרת ללומד לארגן מחדש את ידיעותיו ועוזרת לו לקלוט ולזכור מידע חדש. הכתיבה נמצאת בלב ליבה של התקשורת האוריינית. היא מחייבת העברה מלשון הדיבור אל לשון הכתב, לא רק במישור הגרפי - פונמי, אלא גם במישור התחבירי לקסיקאלי ובעיקר בו, מאחר שלכל אחת משתי "לשונות" (הדבורה והכתובה) יש איפיונים משלה. הכתיבה היא פעולה מורכבת ביותר היות שהיא דורשת שימוש בכשרים קוגנטיביים לשוניים ומוטריים. כותב מיומן מפעיל בו זמנית תהליכים מסוגים שונים: בחירת המידע הרלוונטי לנושא תוך יישום ידע בדבר סוגי התקשורת הכתובה.
ארגון הרעיונות וניסוחם בתבניות תחביריות, ובחירת אוצר מילים הולם.
שימוש נאות במכניקה של הכתיבה. הסתכלות על הכתוב בעיניו של הנמען - הקורא.
הכתיבה היא תהליך מתמשך הנעשה תוך אינטראקציה עם הסביבה. כיום המחשב הוא חלק אינטגרלי מסביבתו של התלמיד הן בבית והן בבית הספר ואך טבעי הדבר שהשימוש במחשב ייעל את תהליך הכתיבה וישפר את איכותה.הכתיבה במחשב מייעלת את תהליך הכתיבה היות שהכתיבה במחשב משחררת את הכותב מהעתקה חוזרת ונשנית ומאפשרת לו לבצע שינויים אינסופיים עד שיגיע לתוצאה משביעת רצון. שיפור איכות הכתיבה באה לידי ביטוי בשיפור רמת הכתיבה, מאחר והכותב יכול להעריך את תוצרי הביניים של כתיבתו בכל נקודת זמן בתהליך הכתיבה. הכתיבה אינה חייבת להיות ליניארת ומאפשרת חשיבה מסתעפת. היכולת לשנות את הטקסט ולערוך אותו מחדש מעודדת את החשיבה המתלבטת החשובה בתהליך היצירה.
השימוש במחשב כאמצעי לכתיבה הוא כיום חלק בלתי נפרד משגרת חיינו במערכת החינוך. התלמידים והמורים משתמשים במחשב להכנת חמרי למידה מסודרים ואסתטיים.המורה יכול ליצור משימות לימוד טקסטואליות בדרגות קושי שונות ולהתאימן לרמת הלומדים.השימוש במחשב מזמן ללומדים עבודה שיתופית והפריה הדדית. בעידן הווב 2 אנו משתמשים בפלטפורמות כתיבה מתקדמות כמו הוויקי והבלוג. לוויקי איכויות פדגוגיות מגוונות הן ברמה הקבוצתית והן ברמה האישית. הוויקי היא סביבה המסייעת ליצור הידברות וישתוף פעולה בין תלמידים ומורים בקלות וביעילות. הקול האישי בא לידי ביטוי בכתיבת ערכים בנושאים המעניינים את התלמידים. בניית הערכים נעשית באופן שיתופי וכך ניתן לשפר ולשכתב את הערכים הכתובים בו. כאן ניתן לראות סיפור משותף של תלמידים http://room4-wiki.wikispaces.com/?token=b30a59808ede539fed65b0d445ec4e68
הבלוג יומן רשת או רשומון הוא אתר אינטרנט שבו נכתבות רשומות העוסקות בחוויות , חדשות ומאמרים, אשר תכניהם גלויים לגולשי האינטרנט לשם קריאה ובדרך כלל אף לתגובה.השימוש בבלוג מחזק את בטחונם העצמי של התלמידים משום שהם פועלים באופן עצמאי ואקטיבי. מנסים את כוחם בכתיבת רשומות בבלוגים שלהם, בכתיבת תגובות שלהם לבלוגים של אחרים. הבלוג עוזר לטפח את החשיבה הביקורתית הן בדברים שהם כותבים בעצמם והן בתגובות שלהם לבלוגים של אחרים.כמורה לתלמידים בגיל הרך הצעדים הראשונים בשימוש במחשב דומים מאוד להקניית מיומנויות היסוד בכתיבה במחברת.תחילה התלמידים צריכים ללמוד להשתמש במקלדת ובעכבר, כתיבה בגופנים שונים בגדלים ובצבעים שונים. כתיבת כותרות הדגשה. בהמשך התלמידים מתנסים בכתיבה של טקסטים קצרים.ובשלבים מאוחרים לאחר שלתלמיד יש שליטה במיומנויות היסוד של השימוש במעבד התמלילים אני מתחילה בתהליך של כתיבת סיפור אישי על פי התבנית הסיפורית.תהליך הכתיבה הנעשה בשלבים תוך אינטראקציה איתי טיות ושכתוב עד לקבלת הסיפור המשוכתב שאפשר להדפיסו ולפרסמו.ברצוני לציין שהתהליך ארוך ומייגע היתרון של השימוש במחשב בא לידי ביטוי בשלבי הטיוט כאשר נחסך מהתלמיד לחזור ולכתוב את הסיפור שוב ושוב.

השפה העברית בעידן הגלובליזציה

שיר לכתה א' - מהדורה 2010

אלף- אייפון,
בית- זה בלוטוס,
גימל- גוגל (אח גדול)
מהי דלת - זהו די וי איקס שפותח את הכל.
הא- זה הוטמייל,
וו- זה וירוס שחדר לי למחשב,
זין- זיפ,
חית- זה חלונות שאפח'ד לא אוהב.
בני השש ובני השבע אלף בית, אלף בית,
אתרים פורצים ברגע אלף בית, אלף בית,
כל היום גולשים בצ'אטים אלף בית, אלף בית,
והופכים אנלפבתיים אלף בית אלף בית.
טית זה- טלנט,
יוד זה- זה יוטיוב,
כף- כבלים,
ולמד- לייב,
מם ונון - זה מולטי נטוורק,
כך נוריד שירים לדרייב.
בני השש ובני השבע...

שיר זה מיטיב לבטא את הבעייתיות של השפה העברית בעידן הגלובליזציה.

במבוא לספר ה"שפה העברית בעידן הגלובליזציה" שכתבו נאוה נבו ועלית אולשיין מתייחסות הכותבות למכלול התהליכים המתחוללים כיום, העושים את העולם ל"כפר גלובלי" במגוון תחומי חיים. פועל יוצא של חיים בעידן הגלובליזציה הוא העניין הגובר בדו לשוניות, התפשטותה הרווחת של התופעה היא חלק מהשינויים הבלתי נמנעים החלים בעולם הגלובלי. היתרונות האישיים, הכלכליים, הקוגנטיביים, החברתיים והתרבותיים גוברים על החסרונות של דו לשוניות. בתחום הלשון אנו עדים להשתלטותה של השפה האנגלית: רוב השפות שואלות ממנה מילם וביטויים, הן ברובד הכתוב והן ברובד הדבור. עקב כך, בישראל התפתחו תפיסות אחדות: יש המצדדים במדיניות רב לשונית ורואים ברכישת השפה כלי לפיתוח כישורים תקשורתיים וליצירת פלורליזם תרבותי, ואילו אחרים רואים בהתפשטות האנגלית סכנה למעמדה של השפה המקומית - העברית. החשש העיקרי הוא שדוברי העברית יגיבו בחוסר כבוד לשפתו ויפגין התבטלות עצמית בפני השפה האנגלית ותרבותה, ילקה בעילגות בדיבור, ינקוט לשון שאינה עשירה בספרות ויתרחק מן המקורות העבריים האותנטיים. פועל יוצא של התופעות הללו הוא התרחקותם והתנתקותם של בני הנוער והצעירים הן הזהות הישראלית המקורית. במשרד החינוך יש אי שביעות רצון מרמת השליטה של התלמידים בשפה העברית, לפיכך הודיע שר החינוך ששנת תשע"א תוכרז כשנת השפה העברית.
ד"ר שושן ברוש ויץ שסקרה את הספר מעלה מספר נקודות למחשבה:
איזו מדיניות חינוך להפעיל ? מדיניות רב לשונית כלמור ללמד עברית, אנגלית, ערבית ושפות נוספות או מדיניות דו לשונית ?
איזו עברית ללמד ? האם ללמד עברית עכשווית מודרנית או ללמש שפת מורשת ותרבות ? האם להקדים הוראת עברית קלאסית להוראת העברית המודרנית ? לטענת הסופר והלשונאי רוביק רוזנטל הוראת הלשון העברית במערכת החינוך לוקה בעיקר בהסתמכות על חוקים וכללים נוקשים היוצרים תחושה של ריחוק ואף מיאוס בקרב התלמידים.כדי לאפשר לתלמידים קרבה והזדהות עם השפה יש לשלב את השפה המדוברת ואפילו "סלנג" בתכנית הלימודים, ולנתח בכלים לשוניים את השיח היומיומי. כך התלמידים לא יצטרכו לשנן וללמוד הגדרה של מבנה לשוני מסויים, אלא יוכלו לזהות אותו בשיחות המתקיימות סביבם. לדבריו יש לשים דגש על השיח הדבור. החינוך לרטוריקה יכול וצריך להיות ערך מפתח בחינוך ללשון.
הסופר מאיר שלו מחזק את דבריו של רוביק רוזנטל. הוא טוען שתוכניות הלימוד מדגישות את "דקדוקי העניות של הדקדוק" על חשבון עושרה ויופייה של השפה עצמה, וכך ממאיסה את השפה על לומדיה. לדבריו חוקי הדקדוק חשובים אך אין הם חזות הכל, יש להוסיף לימודים המטפחים הבעה והבנה טובה יותר של השפה.
סוגיה נוספת שעולה היא שתכניות הלימודים בעברית מדגישות את מרכזיותן של הסוגות בהוראת הבנת הנקרא וההבעה. גישת הסוגות עושה סדר מלאכותי בעולם שבו למעשה הסדר נפרע, הסוגות נפרצות ומעורבות וגם יש ריבוי באופנויות. בעידן הגלובליזציה אנו עדים מגוון רחב של הבעה: שיח, ז'אנרים, לשון כתיבה, קולות, תנועה, צבעים, עושר של עיצוב מגוון של צורות ייצוג ותקשורת. הטקסטים משתנים, תהליכי הקריאה, ההבנה וההבעה משתנים גם הם. נשאלת השאלה עד כמה אנחנו מומחים למה שקורה בעולם הדיגיטלי הזה ? איך זה אמור להשפיע על שיטות חדשות של הוראה ושל אינטראקציה בין דוברי השפה העברית לומדיה וחוקריה?
מטרת התכנית המתגבשת לשנת השפה העברית כפי שהוכרזה על ידי שר החינוך, היא שיפור המיומנויות בשפה בעל פה ובכתב, טיפוח שפה תקנית, העלאת המודעות לשפה והעשרתה, שיפור תרבות הדיון והיכרות עם המורשת הלשונית של התרבות העברית ותולדותיה.
כרכזרת שפה וכמורה לגיל הרך שעיקר עיסוקה הוא בהקניית יסודת הקריאה והכתיבה, אני סבורה שעלינו לשלב ישן וחדש. כדי להתקדם אל העתיד אנו צריכים תחילה להכיר את העבר. תחילה עלינו להקנות לתלמידים את יסודות השפה התקנית לחשוף אותם לעולם התרבותי העשיר של השפה. לאחר שהתלמידים ישלטו ביסודות השפה הדבורה והכתובה של השפה אפשר יהיה לשלב את העברית העכשווית המודרנית.

"המסע בעקבות הנסיכה"

"אני גיאוגרף" אמר האדון הזקן.
"מה זה גיאוגרף ?"
"גיאוגרף הוא מלומד שיודע היכן נמצאים הימים, הנהרות,
הערים, ההרים והמדבריות."
"כמה מעניין." אמר הנסיך הקטן.
"הנה סוף סוף מקצוע אמיתי."
מתוך הנסיך הקטן / אנטון סאנט אקזיפרי
במסגרת עבודת הגמר בקורס "עקרונות בפיתוח סביבות למידה מתוקשבות," נתבקשנו לבחור סוג של אינטראקציה ולפתח אותה. אני ודורית שותפתי ללימודים בחרנו לפתח משחק להכרת הכיוונים: "המסע בעקבות הנסיכה."
במסגרת התחקיר לתחום התוכן שבו עוסק המשחק קראתי מאמרים העוסקים בחינוך הגיאוגרפי ובאוריינות המפה.
למרות שגיאוגרפיה כבר זמן רב חלק מתוכנית הלימודים, הרי שכיום יש התעניינות מחודשת בלימוד המקצוע. זאת בעיקר בשל המודעות ההולכת וצוברת תאוצה לשמירה על כדור הארץ. הגיאוגרפיה עוזרת להבין את המאפיינים הפיזיים והתרבותיים של העולם.החינוך הגיאוגרפי מזמן לימוד של ערכים, ידע, מושגים ומיומנויות להבנה טובה יותר של עצמנו והיחסים שלנו עם הארץ ועם עמים אחרים בעולם.כמו כן הוא תורם לפיתוח הבנת מערכת הקשרים הגלובליים.
מדוע כדאי ללמד גיאוגרפיה בכיתות היסוד ?
הוראת הגיאוגרפיה בכיתות היסוד תסייע ללומד לפתח מיומנויות חשובות כגון: תצפיות, מיון, ארגון, קריאת מפה ופרשנויות. לתלמידים יש גם את היכולת להעריך אנשים במדינות אחרות בעולם. הם מעוניינים ומסוגלים ללמוד על אנשים במקומות אחרים בעולם, בלי שיהיה להם ידע על מיקומם המדוייק והמאפיינים של המקומות והאנשים שחיים בהם. לכן יש צורך לשפר את איכות החינוך הגיאוגרפי בבתי ספר יסודיים על מנת להתגבר על הפערים ולשפר את המיומנויות.
אחת המיומנויות שניתן לשפר כבר בכיתות היסוד היא אוריינות המפה.מיומנויות קריאת מפה הן מיומנויות גיאוגרפיות חשובות המשרתות את הלומדים הן בכיתה והן מחוצה לה. כדי להבנן מפה ולהפיק ממנה מידע על התלמיד להכיר את שפת המפה הכוללת את הסימנים המוסכמים בה היא כתובה, את הצבעים, את הכיוונים המקיפים אותנו ועוד.
קשיים בהוראת מיומנויות המפה.
התמצאות במפה אינה מיומנות קוגנטיבית קלה מיומנות קריאת המפה אינה מתפתחת באופן טבעי ולכן חייבים ללמד אותם ולפתח את המימנות.איתור אובייקט שמצויין במפה היא משימה קוגנטיבית מורכבת. המשתמש חייב לתרגם את המידע שהוא רואה בתלת מימד ומנקודת מבט אופקית, לייצוג מרחבי סכמטי שנראה ממעוף הציפור. ילדים צעיריםמראים יכולת טובה של משימות מפה פשוטות כמו תאור של חדר אבל הם מתקשים לבצע משימות מורכבות יותר כמו היכולת לזהות במפה את המקום שבו הוא נמצא פיזית ולהפך. לתלמיד יש יכולת התמצאות בכיוונים. הוא מכיר את הכיוונים אבל יש לו קושי לבצע את העברה של הכיוונים מהמרחב הפיזי למפה.
יתרונות משחק
במשחק שפתחנו בחרנו להתמקד במיומנות העוסקת בהכרת הכיוונים ובהתמצאות במרחב. האינטראקציה תאפשר ללומדים להכיר את הכיוונים הבסיסיים (ימין, שמאל, קדימה ואחורה). בשלב השני יכירו את הכיוונים וכיווני המשנה על פי שושנת הרוחות. האינטראקציה מאפשרת התנסות פעילה של הלומדים ולכן היא עדיפה על לימוד תיאורטי של הנושא. האינטראקציה מזמנת ללומד התמצאות ברחב ובכיוונים דרך משחק. ההתקדמות בלמידה נעשית בשלבים ומאפשרת ללומד שליטה בתהליך הלמידה. המשחק רלבנטי ללומד משום שהתמצאות במרחב חיונית במציאות היומיומית.
מסקנות ותובנות בתהליך פיתוח האינטראקציה
במהלך העבודה על פיתוח האינטראקציה עברתי לא מעט שלבים של התחבטיות והתלבטויות, החל בבחירת הנושא וכלה בבחירה ועיצוב האינטראקציה. נטיית הלב הראשונה הייתה לבחור נושא מתחום כישורי שפה. בחירת תחום התוכן גיאוגרפיה לא ממש התאים לי. הרי אני מורה בגיל הרך ואינני מלמדת גיאוגרפיה. אך מאחר ודורית מלמדת בכתה ד' צעדים ראשונים להתמצאות במפה, החלטתי שזה יהיה מאתגר ללמוד ולהתנסות בתחום תוכן שאינני מכירה. במחשבה שנייה התמצאות במרחב והכרת הכיוונים היא מיומנות חשובה מאוד שאנו מפתחים כבר בגן ובכיתה א'. הכרת הכיוונים ימין, שמאל, הם הבסיס לכתיבה נכונה. התלמיד צריך לדעת שבעברית כותבים מימין לשמאל ובחשבון משמאל לימין. המשך פיתוח המיומנות תבוא לידי ביטוי בהתמצאות בכיוונים במפה.
קושי נוסף שנתקלנו בו במהלך פיתוח האינטראקציה היה שנקודת המוצא לכל מהלך במשחק צריכה להיות המשחק. מה המשחק רואה על המסך ? מה הוא צריך לעשות ? איך הוא מתקדם ? מהי ההוראה ?
מסמך האיפיון היה שלב נוסף בפיתוח המשחק.ההוראות למתכנת ולגרפיקאי שונו לא אחת במהלך הכתיבה בהתאם לשינויים שערכנו במשחק.
לסיום מההתנסות הקטנה שלי ב פיתוח המשחק אחת מהתובנות שלי היא שתהליך ארוך ממושך הדורש עבודת צוות, ותקדמות בשלבים.

"המעבר מגן הילדים לבית הספר'"

שלום כתה א' - יהונתן גפן
בפעם הראשונה הלכתי לשם עם אמא
לראות איפה בדיוק אני יושב ולהכיר
את המורה שלי (סימה)
והיו שם כל מיני ילדים שתכף ראיתי אותם:
ילד צהוב,
ילד אדום,
ילד ביישן,
וילד סתם.
ויעל אחת שהיו לה שתי צמות וזה נראה לי המון,
אבל לפני שהספקתי למשוך לה
כבר צלצלו בפעמון,
אמא נגבה לי מהר את כל הפנים בממחטה
ונכנסו בשקט,
וישבנו בכתה.
ישבנו בשקט עם אמא ועם תרמיל,
ברגע הראשון זה נראה לי מפחיד,
כמו החושך הזההקטן לפני שהסרט מתחיל.
בשירו זה מביע יהונן גפן את התחושות המורכבות של הילד שהולך ל"שם" בפעם הראשונה, וחש בצד תחושות של זרות ופחד גם צפיות לחוויות חדשות, לקשרים חדשים, להשתייכות.
המעבר מהגן לכתה א' מציין התחלה חדשה וגם פרידה. המעבר מלווה בתכונה רבה ובהתרגשות של הילדים, ההורים, הגננות שלמדו את הילדים, צוות בית הספר שבו אמור הילד ללמוד ובמיוחד מחנכות כתות א'. בתקופת המעבר מהגן לבית הספר מציפים את הילד רגשות סותרים. מצד אחד יש צפיות עניין וסקנות ומהצד השני שאלות ותהיות האם הוא יצליח לעמוד בצפיות.הצפיות הן שהילד יצליח להשתלב במסגרת החדשה, ילמד, יתפתח, ויחווה הצלחה, השתייכות ומימוש עצמי.
ההיקלטות במערכת החדשה של בית הספר מאופיינת בהרגשה של לחץ. חוסר וודאות, תחושת אי בטחון במרחב הפיזי ובמרחב החברתי. המרחב הפיזי של בית הספר גדול יותר מהגן הרבה כיתות, חצר גדולה, חדר מנהלת, מזכירות ועודהילדחושש שילך לאיבוד, שלא ימצא את הכיתה. המרחב החברתי גדול ומאיים, הילד מתחכך בהפסקות עם הרבה ילדים חלקם גדולים גדולים. למרות החשש, חלק מהתפקידים הנדרשים מהילדים בבית הספר אינם חדשים להם. גם בגן הם נדרשו להתאים את עצמם לדרישות של לימוד ונורמות התנהגות שתבע מהם כושר לדחות סיפוק מיידי ויכולת וויתור. הכניסה לבית הספר מעמידה בפני הילדים דרישות אלה ברמה גבוהה יותר ואינטנסיבית יותר.
כאן המקום לשאול את השאלה: האם גיל 6 הוא הגיל המתאים לכניסת הילד לבית הספר ?
כפי שלמדנו בקורס פסיכולוגיה התפתחותית, פסיכולוגים וחוקרים מקבלים את הדעה שמגיל הגן לגיל בית הספר
(6- 5 ) חלות תמורות איכותיות ומשמעותיות בחשיבת הילד ולכן בכל העולם ילדים מתחילים ללמוד בכתה א' בגיל זה. בשלב זה מבשילים בילד כישורים המאפשרים לו להשלים את שליטתו במיומנויות היסוד ולהסתגל פיזית, ריגשית, וחברתית לבית הספר. בגיל זה מתפתחות אצל הילד יכולות חשיבה מרובות. הזיכרון של הילד גדל, הוא יכול להבין הוראות ולזכור אותן. אוצר המילים שלו מתרחב, טווח הריכוז שלו גדל. החשיבה החד ממדית שלו מסתעפת לחשיבה רב ממדית ומתחיל מעבר לחשיבה לוגית קונקרטית. יכולת ההתמודדות עם פתרון בעיות גדלה וההבנה העצמית של הילד את התנהגותו מתרחבת. הוא מסוגל לדחות סיפוקים, להתחשב בזולת, לקבל אחריות ולציית לכללים של בית הספר ולתקשר עם הסביבה.
על פי פרויד בגיל 12 - 6 הילד נמצא בשלב החביון בשלב זה עיקר האנרגיה של הילד מופנית לשתי משימות חשובות והן למידה והרחבת המעגל החברתי,גם לפי פיאז'ה בשלב זה מתרחש שינוי והילד והוא מסוגל כבר לנהל יחסים ברמה קוגנטיבית וחברתית. אם הילד לא סוחב איתו חרדה תסכולים וקבעונות משלבים קודמים בהתפתחות אזי הוא פנוי נפשית ללמידה ולפיתוח יחסים חברתיים. קבעונות ותסכולים עלולים לבוא לידי ביטוי בקשיי למידה ובהפרעות התנהגות.בשלב זה ההתערבות החינוכית צריכה להיות מתאימה לצרכיו, משמעותית, בונה ובעלת תוצאות מקדמות. בתקופה זו הילד זקוק לפעילות גומלין חיובית עם מבוגרים משמעותיים ועם עמיתים כדי לפתח את ההערכה העצמית, את כוחות ה"אני", את העקביות האישית ותחושת השליטה שלו.
לפיכך תפקיד ההורים בשלב זה לאפשר לילד להתנסות ולתמוך בו כדי שיהיה לו הכוח לבצע את המשימות (למידה, הרחבת המעגל החברתי). הילד צריך להתמודד עם משימות קוגנטיביות לא פשוטות של קריאה וכתיבה לכן הם צריכים להבין את הקושי ולתמוך בו. תהליך ההיקלטות של הילדים בבית הספר וצבירת החוויות, החיוביות או השליליות, משפיעים על יחסו של הילד לבית הספר בעתיד, לכן כמורה לגיל הרך אני חושבת שיש חשיבות רבה לתפקידה של המורה וליחס המעודד שלה כלפי הילדים, וכן לפעילות של צוות בית הספר בקליטתם. השנה אתחיל ללמד בכתה א' ואני מוכרחה להתוודות שבכל פעם שאני צריכה ללמד בכיתה א', אני מאוד מתרגשת והפרפרים בבטן מתחילים כשבועיים לפני תחילת השנה, כאשר אני מתחילה בהיערכות לקראת קבלת הילדים. אני מודעת לתפקיד החשוב שאני ממלאת בחיי הילד ולכך שלהתנהלות שלי בכיתה יש השפעה גדולה מאוד על יחסו של הילד ללמידה ולבית הספר. השתלבות טובה של הילדים בכתתי תלויה במידה רבה ברגישות שלי לכל ילד, לכן חשוב לתת לכל ילד תמיכה ואהדה, תגובות חיוביות על מה שהילד מצליח לעשות ולהשתדל להמנע מבקורת.

ולהורים המעוניינים לדעת עוד הכנסו לאתר "שלום כיתה א'" התמודדות עם מעברים

לסיום ברכה אישית : " שנה טובה, פוריה ומוצלחת !!!"