פדגוגיה חדשנית או פדגוגיה איכותית בסביבה חדשנית ?

"מורה בינוני אומר, מורה טוב מסביר, מורה מעולה מדגים, מורה גדול מעורר השראה" בהשתלמות המוסדית בבית ספרי הציגה המנחה את ניתוח (Swot - strength weakness, opportunities, threats)שיטה לבחינת יכולת הארגון לייצר יתרון תחרותי בסביבה בה הוא פועל. הרצון להשתמש בניתוח SWOT עלה בעקבות הרצון של ההנהלה וצוות המורים להצמיח את בית הספר ולשפר את רמת ההישגים של התלמידים. הפרמטרים אליהם התייחסנו היו: כוח אדם, ידע, נסיון, מידע , מוטיבציה, משאבים, הישגים חדשנות ועוד. בפרמטר של ההזדמנויות העלתי את הנושא של חדשנות פדגוגית משום שלדעתי זאת הזדמנות לצמיחה אישית ולצמיחת האירגון. אז מה זאת חדשנות פדגוגית ? בכתב העת לקידום מנהיגות, מקצועיות,מקצוענות ומצויינות במינהל הבית ספרי בחינוך היסודי, גיליון 27, דן בנושא של חדשנות פדגוגית ומעלה נקודות למחשבה באשר לפדגוגיה חדשנית, או פדגוגיה איכותית בסביבה חדשנית ? בתי הספר נדרשים להטמיע "פדגוגיה חדשנית" כדי להתאים את עצמם למציאות הדינאמית והמשתנה שבה הם פועלים. בדיון שהתקיים בועדת החינוך של הכנסת שעסק בהתאמת מערכת החינוך בישראל למאה ה 21 , הציג שר החינוך את תכנית התקשוב והודגש הצורך להטמעה של פדגוגיה חדשנית להצלחת המהלך. אנשי החינוך משתמשים בצירוף "פדגוגיה חדשנית" כדי לתאר את השינוי המבוקש במערכת החינוך. כותבי המאמר מציעים לדבר על פדגוגיה איכותית בסביבה חדשנית. המושג "פדגוגיה חדשנית" מתאר מבנה לימודים גמיש מותאם לתהליכי שינוי חברתיים תרבותיים כלכליים וטכנולוגיים ולשינויים בתפיסה לגבי מהות הדעת. התכנים והידע הנלמדים צריכים להיות מותאמים למציאות המשתנה, לזמן עיסוק בסוגיות אקטואליות ובדילמות המפתחות מודעות חברתית סביבתית, והעיסוק בהם נעשה בסביבה לימודית, שבה יש שילוב של טכנולוגיה בתהליכי ההוראה - למידה הערכה ובניהולם. פדגוגיה חדשנית מגדירה את מטרות החינוך ודמות הלומד הרצויה במאה ה21. מתארת את תכנית הלימודים, תהליכי ההוראה למידה, הערכה, ארגון זמן, ארגון לומדים וארגון הצוות והסביבה הלימודית שצריכים להתקיים בבתי הספר במאה ה21. המאפיינים העיקריים של פדגוגיה חדשנית: תכנית לימודים מותאמת למאה ה 21 המזמנת ללומד עיסוק בסוגיות אקטואליות ובדילמות המפתחות מודעות חברתית סביבתית ושיתוף הקהילה. תהליכי הוראה למידה הערכה השאיפה היא להבטיח באמצעות הפדגוגיה החדשנית את העמידה בהישגים הנדרשים. לגרום ללומד הנעה ורצון ללמוד התלמיד פעיל בתהליך הלמידה. העקרונות המאפשרים תהליכי הוראה למידה איכותיים בסביבת למידה חדשנית: מיקוד בתהליכי ההוראה למידה של התלמיד. התאמת ההוראה לשונות בין התלמידים. הסרת מחיצות בין העולם מחוץ לבית הספר לעולם בתוך בית הספר.שימוש מירבי בטכנולוגיות תקשוב כדי לאפשר לתלמידים להתנסות בתהליכים מגוונים לבניית ידע. הסביבה הלימודית הסביבה הלימודית החדשנית כוללת נוסף למאפיינים של סביבה מסורתית טכנולוגיות מידע ותקשורת מגוונות ומתעדכנות תדיר. הטכנולוגיה עשוייה לגוון את התהליכים החינוכיים וההתנסויות של תלמידים ומורים וגם לעצב אותן ולסייע בהוראה בגישה של הבניית ידע. לטכנולוגיה יש יתרונות פדגוגיים משמעותיים כמו העשרת מקורות מידע , תיווך בין חשיבה קונקרטית לחשיבה מופשטת באמצעות הדמיות ומשחקים שונים. הטכנולוגיה עשויה לגוון את התהליכים החינוכיים ולסייע בהוראה בגישה של הבניית ידע. לטכנולוגיה יש השפעה על היחסים שבין הלומד לידע בשתי דרכים: רמת הפרט - שימוש בשפה חזותית ותוכנית אינטראקטיבית מגבירים את הלמידה הסימבולית. הרמה החברתית - אפשרויות למידהחדשות שאינן מוגבלות בזמן, במקום ובתרבות. בסביבה כזאת המחשב צריך להיות ממוקם בכל מקום שמתרחשות בו למידה והתנסות חברתית.

בחרתי להציג את הסרטון שבו יואב יאיר ויורםעשת מציגים את ה"דילמות בטכנולגיות חדשניות ללמידה". הסרטון מתיחס לפערים בין מה שהטכנולוגיה מבטיחה לבין מה שקורה בפרקטיקה. הטמעת טכנולוגיות חדשניות זה עסק לא פשוט כדברי יורם עשת. 3 פרדוכסים של חדשנות בטכנולוגיות חינוכיות: הטכנולוגיות במקורם לא פותחו ללמידה והאתגר הוא להסב אותם לטכנולוגיות למידה. הטכנולוגיות נמצאות בשינוי. רוב העוסקים בטכנולוגיות למידה באים מתחומים אחרים ולא מתחום החינוך והאתגר הוא להסב את הטכנולוגיות ללמידה.

לומד בעל הכוונה עצמית

"האדם הבוגר אינו האדם חסר ההשכלה, אלא האדם שאינו מכיר את עצמו. אוויל הוא המלומד הסומך על ספרים, על ידיעה ועל סמכות וחושב שאלו יקנו לו הבנה. ההבנה נרכשת רק דרך הידיעה העצמית, כלומר מודעותו של אדם לתהליך הפסיכולוגי השלם שלו, לכן משמעותו האמיתי של החינוך הוא הקניית הבנה עצמית , כי בתוך כל אחד מאיתנו מצוי כל הקיום כולו" (יידו קרישנמורטי, לגעת במהות, עמ' 20 ) בעידן שבו אנו נמצאים במאה הנוכחית ושזכה לכינויים שונים - עידן הידע, העידן הפוסט מודרניסטי, העידן הפוסט אידיאולוגי מאפיינים רבים ושונים: מורכבות הטכנולוגיה והשתלטותה על רוב תחומי חיינו בד בבד עם הצטברות ידע והתחדשותו המהירה, עליית חשיבותו של ה"הון השכלי" כמקור עוצמה לאומי על פני חשיבותם של משאבים אחרים. בעידן זה אנו עדים להשתנות בהגדרת העיסוק של הפרט במהלך חייו.לפיכך תפקיד מערכת החינוך לפתח בתלמיד מיומנויות שיעזרו לו לרכוש מידע מתחומים שונים ולעבדו בכוחות עצמו. בין הכישורים הנדרשים לצורך תפקודו המוצלח: איתור ידע ורכישת ידע באופן עצמאי, שימוש מושכל בידע לשם פתרון בעיות, בחירה מושכלת, הערכה ביקורתית, כישורים לתקשור ולשיתוף פעולה עם אחרים. ובהכללה ניתן לומר כי לשם תפקוד מוצלח במאה ה 21 נדרש האדם להיות מסתגל, חושב אוטונומי בעל הכוונה עצמית בלמידה שיתמיד בלמידתו לאורך החיים.
דמותו של הלומד בעלי הכוונה עצמית בלמידה מאופיינת בגילוי מוטיבציה פנימית גבוהה, התמדה רבה בביצוע המשימה הלימודית, גילוי תושייה ויוזמה הסתמכות על עצמו, גילוי דבקות במטרה, גילוי מודעות עצמית גבוהה, ידיעה לתכנן ולנהל לוח זמנים ללימודיו, גילוי תחושת מחויבות להצלחה בלימודים, גילוי תחושת מסוגלות אישית להשגת מטרותיו,הצבת מטרות למידה, גילוי מוטיבציה גבוהה וגילוי תחושת הגשמה.
את המיומנויות והכישורים הנדרשים מלומד בעל הכוונה עצמית בלמידה אפשר למיין לחמש קטגוריות (בירנבוים,1997 ): . 1.כשירויות קוגנטיביות: פתרון בעיות, חשיבה ביקורתית, חשיבה לוגית יצרתיות, הבעה בכתב ובעל פה, בחירת נושא והגדרתו, שאילת שאלות, שימוש מושכל במאגרי מידע, ניסוח השערות מחקר, תכנון תהליך או מערך המחקר, תיהלוך טקסט, בחירת מידע רלוונטי, עיבוד מידע וארגון מידע, התבוננות תצפית, מיזוג מידע הסקת מסקנות, שיפוט או הערכה. 2.כשירויות מטה-קוגניטיביות:שימוש מושכל באסטרטגיות למידה, הערכת יעילות האסטרטגיה, רפלקסיה, הערכה עצמית, רפלקסיה.

3. מיומנויות ניהול משאבים: חיפוש מקורות, ארגון הזמן והסביבה הלימודית, שימוש בכלי מחקר.

4. כשירות חברתית: ניהול שיח או דיון, שכנוע, הנהגה, עבודה בצוות, הקשבה, שיתוף פעולה, ניסוח משוב, קבלת משוב.

5. איכויות אישיות: מוטיבציה פנימית, נקיטת יוזמה, סקרנות, פתיחות, אחריות, התמדה וכוח רצון, הסתגלות לשינויים,עצמאות.

לאור העקרונות של תיאוריית הלמידה על פי ההכוונה העצמית הלמידה אינה עוד משהו שקורה ללומדים - אלא משהו שקורה עם הלומדים. (צימרמן, 1986 ) לכן כדי לטפח בוגר בעל הכוונה עצמית. מערכת החינוך צריכה לשנות את התפיסה המסורתית של תהליכי הוראה למידה. לפתח תוכניות לימודים חדשניות המציבות בפני הלומדים אתגרי חשיבה מסדר גבוה, התמודדות עם מצבים המחייבים פתרון בעיות, שילוב טכנולגיות מתקדמות, לזמן מצבים המחייבים שיתוף פעולה. המורים צריכים ללמוד את כישורי הכוונה עצמית בלמידה, להתנסות בהם ואף לסגלם לעצמם כלומדים בוגרים וזאת כדי שיוכלו להביא את התלמידים לידי שליטה ויכולת מיטבית ולפתחם כבעלי הכוונה עצמית בלמידה.

בנימה אישית: אני רוצה לתת דוגמה קטנה איך כבר בכיתה א' אפשר להתחיל לפתח בלומדים את האחריות ללמידה והתמדה בביצוע המשימות. מדי שבוע תלמידי מקבלים דף עם משימות חובה לכל השבוע. כל תלמיד יכול לבחור את המשימה אותה הוא רוצה לבצע בכל יום. האפשרות לבחור במשימה אותה אתה רוצה לבצע מפתחת בתלמיד תכון הזמן ואחריות לביצוע המשימה. היא מזמנת לו בכל פעם אינטראקציות עם תלמידים אחרים בכיתה. התלמידים מקפידים לבצע את המשימות בצורה מיטבית ונהנים מהלמידה.

מבחני הPIRLS והטמעת התכנית הלשונית

"תפקיד החינוך הוא ללמד את הילד לחשוב, ולא ללמדו מה לחשוב" ג'ון דיואי

בעקבות הדיונים הנערכים בקורס "מדעי החינוך במאה ה 21 " בחרתי להתמקד בפוסט הנוכחי ביעד המרכזי של משרד החינוך: "שיפור ההישגים הלימודיים בחינוך הלשוני". תכנית ההוראה להטמעת יעדי החינוך הלשוני מתמקדת בכיתות ג' - ד' נגזרות מתוכנית הלימודים ומבוססת על המחקר העדכני בתחום ועל המחקר הבינלאומי ה PIRLS . מחקר ה"פירלס" הוא אחד ממחקרי הארגון הבינלאומי להערכת הישגים בחינוך. מחקר זה בודק אוריינות קריאה בקרב מדגם של תלמידי כיתות ד'. המחקר מתמקד בבחינת מיומנויות הבנת הנקרא, השגת יעידי הקריאה, התנהגות ועמדות כלפי קריאה וזאת באמצעות שימוש במטלות קריאה המשקפות מגוון של תהליכי קריאה. המחקר בוחן את מגמות השינוי באוריינות שפתית לאורך השנים ונערך אחת לחמש שנים. ישראל השתתפה במחקרי פירלס 2001 ו 2006 וצפוייה להשתתף במחקר פירלס בשנת 2011. בשנת 2011 ייערך מחקר פירלס ב - 54 מדינות ברחבי העולם ובהן ישראל. בישראל ישתתפו במחקר כ- 4,500 תלמידי כיתות ד' שיידגמו באופן אקראי ב - 150 בתי ספר. לאור מעמדנו הבלתי מחמיא בהשוואה למדינות אחרות בעולם יצא משרד החינוך בתוכנית הוראה להטמעת יעדי החינוך הלשוני בכיתות ג' - ד'. מטרת התכנית הלשונית לפתח בקרב כל התלמידים כשירות לשונית ברמה שתאפשר להם להשתמש בשפה לצורכיהם בהתאם לתחומי העניין שלהם ולפי הנסיבות. פיתוח הכשירות האוריינית משמעו יצירת נגישות אל הטקסטים הדבורים והכתובים בתחומי הדעת הנלמדים ולשם תפקוד חברתי. זאת באמצעות לימוד שיטתי ומכוון של תהליכי הבנה והפקה של טקסטים דבורים וכתובים מסוגות שונות ובכלל זה דפוסי השיח והמבנים הלשוניים של השפה.מכאן תפקידו של המורה בהטמעת התוכנית הלשונית היא ליזום פעילויות הוראה בשיעורי העברית תוך ציון מפורש של התנסויות התלמידים הנדרשות ללמידה אפקטיבית שתוביל לעמידה בהישגים הנדרשים בחינוך הלשוני. המשמעות המעשית להקנות לילדים אסטרטגיות ומיומנויות ללמידה ולהבנה של טקסטים מעולמות השיח השונים ומסוגות שונות. כדי להשיג את היעד הקצה משרד החינוך תוספת של שעות בכישורי שפה. אוכלוסיית היעד כיתות ג' - ד'. הנימוקים לבחירה בקבוצת יעד זו, משום שבמעבר מכיתה ב' לכיתה ג' נדרשים התלמידים להרחבה בשימוש בשפה הכתובה בתחומי הלימוד ובמפגש עם ספרי לימוד נלווים. התלמידים עובריםמלימוד כמטרה בפני עצמה (רכישת יסודות הקריאה בכיתות א' - ב') אל השימוש בקריאה למטרות של למידה והנאה והם נדרשים לעשות שימוש באסטרטגיות ובמיומנויות קריאה בהקשרים לימודים שונים. התלמידים נתקלים בטקסטים ספרותיים ועיוניים ארוכים ומורכבים ברמות קריאות גבוהות מאלה שקראו בכיתה ב'. לפיכך תפקיד המורה: להטמיע את תכנית ההוראה בהתאם לתכנית הלשונית. לתכנן יחידות הוראה וליישמן. לעשות שימוש מושכל בחומרי הלמידה. להכין תוכניות עבודה מותאמות לשונות בין התלמדים. לעקוב אחר ההתקדמות של כל התלמידים ולשנות את התוכניות בהתאם. להתאים את שיעורי הבית לבדוק ולתקן כל תלמיד. להשתתף בהשתלמויות ובהדרכה. ליידע את ההורים על תכניות העבודה והתקדמות התלמידים.

מנקודת מבט אישית כרכזת שפה וכמורה שלימדה בשנה שעברה בכיתה ג'. השתלמתי והשתדלתי ליישם כמיטב יכולתי וכישוריי את יעדי התוכנית כפי שהצגתי בפוסט שכתבתי. התלמדים קבלו ממני דף ובו טבלה עם היעדים שעלינו להשיג במשך השנה. בבהתאם לתכנית השנה הרבתי לעסוק במיומנויות ובאסטרטגיות למידה של קריאה והבנת טקסטים מדעיים. כל יעד שהישגנו הודגש על ידי התלמידים במדגישון. לקראת סוף השנה בדקנו האם הצלחנו להשיג את היעדים. אני שמחה לציין שהישגנו את רוב היעדים פרט ליחידת ההוראה של כתיבת המלצה לאתר זאת משום שהמשימה היגיעה רק לקראת סוף השנה. השנה אני לא מלמדת את הכיתה אבל שמחתי לשמוע מהמורה שתלמידים הטמיעו את האסטרטגיות והמיומנויות שלמדו והם מיישמים אותם בלמידה במקצועות הלימוד השונים.