יום שישי, 31 בדצמבר 2010
פדגוגיה חדשנית או פדגוגיה איכותית בסביבה חדשנית ?
בחרתי להציג את הסרטון שבו יואב יאיר ויורםעשת מציגים את ה"דילמות בטכנולגיות חדשניות ללמידה". הסרטון מתיחס לפערים בין מה שהטכנולוגיה מבטיחה לבין מה שקורה בפרקטיקה. הטמעת טכנולוגיות חדשניות זה עסק לא פשוט כדברי יורם עשת. 3 פרדוכסים של חדשנות בטכנולוגיות חינוכיות: הטכנולוגיות במקורם לא פותחו ללמידה והאתגר הוא להסב אותם לטכנולוגיות למידה. הטכנולוגיות נמצאות בשינוי. רוב העוסקים בטכנולוגיות למידה באים מתחומים אחרים ולא מתחום החינוך והאתגר הוא להסב את הטכנולוגיות ללמידה.
יום ראשון, 26 בדצמבר 2010
לומד בעל הכוונה עצמית
דמותו של הלומד בעלי הכוונה עצמית בלמידה מאופיינת בגילוי מוטיבציה פנימית גבוהה, התמדה רבה בביצוע המשימה הלימודית, גילוי תושייה ויוזמה הסתמכות על עצמו, גילוי דבקות במטרה, גילוי מודעות עצמית גבוהה, ידיעה לתכנן ולנהל לוח זמנים ללימודיו, גילוי תחושת מחויבות להצלחה בלימודים, גילוי תחושת מסוגלות אישית להשגת מטרותיו,הצבת מטרות למידה, גילוי מוטיבציה גבוהה וגילוי תחושת הגשמה.
את המיומנויות והכישורים הנדרשים מלומד בעל הכוונה עצמית בלמידה אפשר למיין לחמש קטגוריות (בירנבוים,1997 ): . 1.כשירויות קוגנטיביות: פתרון בעיות, חשיבה ביקורתית, חשיבה לוגית יצרתיות, הבעה בכתב ובעל פה, בחירת נושא והגדרתו, שאילת שאלות, שימוש מושכל במאגרי מידע, ניסוח השערות מחקר, תכנון תהליך או מערך המחקר, תיהלוך טקסט, בחירת מידע רלוונטי, עיבוד מידע וארגון מידע, התבוננות תצפית, מיזוג מידע הסקת מסקנות, שיפוט או הערכה. 2.כשירויות מטה-קוגניטיביות:שימוש מושכל באסטרטגיות למידה, הערכת יעילות האסטרטגיה, רפלקסיה, הערכה עצמית, רפלקסיה.
3. מיומנויות ניהול משאבים: חיפוש מקורות, ארגון הזמן והסביבה הלימודית, שימוש בכלי מחקר.
4. כשירות חברתית: ניהול שיח או דיון, שכנוע, הנהגה, עבודה בצוות, הקשבה, שיתוף פעולה, ניסוח משוב, קבלת משוב.
5. איכויות אישיות: מוטיבציה פנימית, נקיטת יוזמה, סקרנות, פתיחות, אחריות, התמדה וכוח רצון, הסתגלות לשינויים,עצמאות.
לאור העקרונות של תיאוריית הלמידה על פי ההכוונה העצמית הלמידה אינה עוד משהו שקורה ללומדים - אלא משהו שקורה עם הלומדים. (צימרמן, 1986 ) לכן כדי לטפח בוגר בעל הכוונה עצמית. מערכת החינוך צריכה לשנות את התפיסה המסורתית של תהליכי הוראה למידה. לפתח תוכניות לימודים חדשניות המציבות בפני הלומדים אתגרי חשיבה מסדר גבוה, התמודדות עם מצבים המחייבים פתרון בעיות, שילוב טכנולגיות מתקדמות, לזמן מצבים המחייבים שיתוף פעולה. המורים צריכים ללמוד את כישורי הכוונה עצמית בלמידה, להתנסות בהם ואף לסגלם לעצמם כלומדים בוגרים וזאת כדי שיוכלו להביא את התלמידים לידי שליטה ויכולת מיטבית ולפתחם כבעלי הכוונה עצמית בלמידה.
בנימה אישית: אני רוצה לתת דוגמה קטנה איך כבר בכיתה א' אפשר להתחיל לפתח בלומדים את האחריות ללמידה והתמדה בביצוע המשימות. מדי שבוע תלמידי מקבלים דף עם משימות חובה לכל השבוע. כל תלמיד יכול לבחור את המשימה אותה הוא רוצה לבצע בכל יום. האפשרות לבחור במשימה אותה אתה רוצה לבצע מפתחת בתלמיד תכון הזמן ואחריות לביצוע המשימה. היא מזמנת לו בכל פעם אינטראקציות עם תלמידים אחרים בכיתה. התלמידים מקפידים לבצע את המשימות בצורה מיטבית ונהנים מהלמידה.
יום ראשון, 12 בדצמבר 2010
מבחני הPIRLS והטמעת התכנית הלשונית
בעקבות הדיונים הנערכים בקורס "מדעי החינוך במאה ה 21 " בחרתי להתמקד בפוסט הנוכחי ביעד המרכזי של משרד החינוך: "שיפור ההישגים הלימודיים בחינוך הלשוני". תכנית ההוראה להטמעת יעדי החינוך הלשוני מתמקדת בכיתות ג' - ד' נגזרות מתוכנית הלימודים ומבוססת על המחקר העדכני בתחום ועל המחקר הבינלאומי ה PIRLS . מחקר ה"פירלס" הוא אחד ממחקרי הארגון הבינלאומי להערכת הישגים בחינוך. מחקר זה בודק אוריינות קריאה בקרב מדגם של תלמידי כיתות ד'. המחקר מתמקד בבחינת מיומנויות הבנת הנקרא, השגת יעידי הקריאה, התנהגות ועמדות כלפי קריאה וזאת באמצעות שימוש במטלות קריאה המשקפות מגוון של תהליכי קריאה. המחקר בוחן את מגמות השינוי באוריינות שפתית לאורך השנים ונערך אחת לחמש שנים. ישראל השתתפה במחקרי פירלס 2001 ו 2006 וצפוייה להשתתף במחקר פירלס בשנת 2011. בשנת 2011 ייערך מחקר פירלס ב - 54 מדינות ברחבי העולם ובהן ישראל. בישראל ישתתפו במחקר כ- 4,500 תלמידי כיתות ד' שיידגמו באופן אקראי ב - 150 בתי ספר. לאור מעמדנו הבלתי מחמיא בהשוואה למדינות אחרות בעולם יצא משרד החינוך בתוכנית הוראה להטמעת יעדי החינוך הלשוני בכיתות ג' - ד'. מטרת התכנית הלשונית לפתח בקרב כל התלמידים כשירות לשונית ברמה שתאפשר להם להשתמש בשפה לצורכיהם בהתאם לתחומי העניין שלהם ולפי הנסיבות. פיתוח הכשירות האוריינית משמעו יצירת נגישות אל הטקסטים הדבורים והכתובים בתחומי הדעת הנלמדים ולשם תפקוד חברתי. זאת באמצעות לימוד שיטתי ומכוון של תהליכי הבנה והפקה של טקסטים דבורים וכתובים מסוגות שונות ובכלל זה דפוסי השיח והמבנים הלשוניים של השפה.מכאן תפקידו של המורה בהטמעת התוכנית הלשונית היא ליזום פעילויות הוראה בשיעורי העברית תוך ציון מפורש של התנסויות התלמידים הנדרשות ללמידה אפקטיבית שתוביל לעמידה בהישגים הנדרשים בחינוך הלשוני. המשמעות המעשית להקנות לילדים אסטרטגיות ומיומנויות ללמידה ולהבנה של טקסטים מעולמות השיח השונים ומסוגות שונות. כדי להשיג את היעד הקצה משרד החינוך תוספת של שעות בכישורי שפה. אוכלוסיית היעד כיתות ג' - ד'. הנימוקים לבחירה בקבוצת יעד זו, משום שבמעבר מכיתה ב' לכיתה ג' נדרשים התלמידים להרחבה בשימוש בשפה הכתובה בתחומי הלימוד ובמפגש עם ספרי לימוד נלווים. התלמידים עובריםמלימוד כמטרה בפני עצמה (רכישת יסודות הקריאה בכיתות א' - ב') אל השימוש בקריאה למטרות של למידה והנאה והם נדרשים לעשות שימוש באסטרטגיות ובמיומנויות קריאה בהקשרים לימודים שונים. התלמידים נתקלים בטקסטים ספרותיים ועיוניים ארוכים ומורכבים ברמות קריאות גבוהות מאלה שקראו בכיתה ב'. לפיכך תפקיד המורה: להטמיע את תכנית ההוראה בהתאם לתכנית הלשונית. לתכנן יחידות הוראה וליישמן. לעשות שימוש מושכל בחומרי הלמידה. להכין תוכניות עבודה מותאמות לשונות בין התלמדים. לעקוב אחר ההתקדמות של כל התלמידים ולשנות את התוכניות בהתאם. להתאים את שיעורי הבית לבדוק ולתקן כל תלמיד. להשתתף בהשתלמויות ובהדרכה. ליידע את ההורים על תכניות העבודה והתקדמות התלמידים.
מנקודת מבט אישית כרכזת שפה וכמורה שלימדה בשנה שעברה בכיתה ג'. השתלמתי והשתדלתי ליישם כמיטב יכולתי וכישוריי את יעדי התוכנית כפי שהצגתי בפוסט שכתבתי. התלמדים קבלו ממני דף ובו טבלה עם היעדים שעלינו להשיג במשך השנה. בבהתאם לתכנית השנה הרבתי לעסוק במיומנויות ובאסטרטגיות למידה של קריאה והבנת טקסטים מדעיים. כל יעד שהישגנו הודגש על ידי התלמידים במדגישון. לקראת סוף השנה בדקנו האם הצלחנו להשיג את היעדים. אני שמחה לציין שהישגנו את רוב היעדים פרט ליחידת ההוראה של כתיבת המלצה לאתר זאת משום שהמשימה היגיעה רק לקראת סוף השנה. השנה אני לא מלמדת את הכיתה אבל שמחתי לשמוע מהמורה שתלמידים הטמיעו את האסטרטגיות והמיומנויות שלמדו והם מיישמים אותם בלמידה במקצועות הלימוד השונים.