יום שבת, 27 בנובמבר 2010

"מדיניות הסטנדרטים והמשבר במערכת החינוך"

"כבד את תלמידיך - אל יהיו בעיניך כילדי היום - כי אם כאישי המחר" צבי שרפשטיין
בפוסט הנוכחי אני רוצה לדון בנושא "מדיניות הסטנדרטים והמשבר במערכת החינוך" מתוך התייחסות אישית. נושא הסטנדרטים מטריד ומלחיץ אותי בעיקר לאור העובדה שהשנה אני מלמדת בכיתה א', עיקר עיסוקי הוא בהוראת הקריאה, משימה קשה כשלעצמה. אך הקושי הדגול יותר הוא הדבר המאיים ומלחיץ את המורים ואת התלמידים "החוברת הורודה" תיק תשימות לתלמיד/ה שבה על התלמידים להבחן במהלך השנה בשמונה משימות קריאה כשהביצוע נמדד בזמן ובדיוק ועל התלמידים לעמוד בסטנדרטים של זמן ודיוק. מערכת החינוך בישראל פועלת על פי מדיניות הסטנדרטים שמשמעותה תכנית לימודים לאומית לומדים אותו דבר. מדדי ההערכה הם מבחני הישגים, שקיפות ופרסום הנתונים. על רקע מדיניות הסטנדרטים אנו עדים לקשיי התפקוד של מערכת החינוך המתבטאים בבעיות תקציביות, הישגים לימודיים נמוכים, אי השגת מטרות חברתיות, אלימות גוברת ושיעור התאבדויות גבוה. אלה הם סימפטומים לבעיה הרחבה של מערכת החינוך שהמטרות שעל פיה היא פועלת אינם תואמים את המציאות הפוסט -מודרנית בה היא מתפקדת. המשמעות היא שמערכת החינוך מצויה בבעיה קשה על רקע העידן הפוסט - מודרני, ריבוי האמיתות והפלורליזם, ועליה להפעיל מתודה של בחינה עצמית, והתאמת המסגרת למציאות החדשה.יחסה של מערכת החינוך לקהל היעד שלה בעייתי היות והיא מתעלמת מתהליכי הגלובליזציה והפלורליזם והשפעתם של סוכני חינוך וידע הנמצאים מחוצה. מוסדות החינוך הם היררכיים וסמכותיים הפועלים על פי אחדות מקום וזמן. המבנה הלינארי והברור של מערכת החינוך אינו תואם את המציאות. הטכנולוגיה יצרה דרכי לימוד אלטרנטיביות ואפקטיביות למדי לשיטות הלימוד המקובלות. מערכת החינוך אינה יכולה להתחרות עם אטרקטיביות המדיה ועדיין היא מתעקשת לנקוט בשיטות הוראה פרונטליות ולימוד מספרים. אמנם בשנים האחרונות אנו חשים בשינוי שחל במערכת לגבי שילוב טכנולוגיות חדשניות, אך השינוי איטי ואינו מקיף את כל המערכת. ההתעקשות של המערכת להצמד למדיניות של סטנדרטים מתעלמת מהשונות וממתן הזדמנויות שווה לכל תלמיד. מערכת החינוך צריכה להכיר בשונות ולפתח מרחבי למידה הנותנת מענה גם לתלמידים שאינם יכולים לעמוד בסטנדרטים ולהכשיר את אותם בוגרים על פי כישוריהם ויכולתם כדי שיוכלו לתפקד ולתרום לאיכות החיים של החברה. לאור הנקודות שציינתי מערכת החינוך צריכה לבחון מחדש את המטרות שעל פיהן היא פועלת ובהתאם לשנות אותם ולהתאימן למציאות החדשה בה אנו חיים. הבעייה שהיא שהמדינוית נקבעת על ידי נציגי המערכת הפוליטית, ומאחר ומערכת הפוליטית בארצנו אינה יציבה הרי שקובעי המדיניות מתחלפים במקרה הטוב כל ארבע שנים ובמקרה הפחות טוב בכל שנתיים. כל שר חינוך שמתמנה רוצה להשאיר את חותמו על המערכת ואז הוא מתחיל ברפורמות עד שמגיע השר הבא ומשנה את הרפורמות של קודמו. לכן יש לקבוע מטרות חדשות המותאמות לעידן החדש שיחייבו את כל קובעי המדיניות.

יום שני, 15 בנובמבר 2010

העברה בלמידה (Transfer )

"לא נוכל לפתר בעיות תוך שימוש באותה דרך חשיבה שיצרה אותן" (אלברט איינשטיין)
בקורס "אסטרטגיות מתקדמות להוראה ולמידה" של ד"ר נטע נוצר, נתבקשנו לכתב "מהו Transfer או בעברית: "העברה בלמידה".בעברי הרחוק השתתפתי בקורס "עבודת חקר" במכון ברנקו וייס ורכשתי את הספר "הכיתה החושבת למידה והוראה בתרבות של חשיבה" שכתבו שרי טישמן, דיוויד פרקינס ואיילין ג'יי במסגרת חיפושי אחר חומרים לכתיבת הסיכום מצאתי כי פרק 12 בספר עוסק בהוראה לשם עברה. העברה (transfer ) היא מרכיב חשוב במעגל הלמידה המכיל שלושה שלבים: רכישת ידע בהקשר אחד ויישומו בהקשרים אחרים. הפעלת אסטרטגיות ונטיות חשיבה בהקשרים רבים ושונים. קישור בין תחומי ידע שונים לכאורה, תוך גיבוש ההבנה מה הם מלמדים זה על זה. ההעברה כפעולה באה להכליל ולהרחיב מצבי למידה. היא הכרחית כדי שהאורגניזם יוכל ללמוד דבר חדש ולהינות מפירות למידתו הקודמת. העברה מתרחשת בכל פעם שאנו מעבירים ידע, מיומנויות, אסטרטגיות, או נטיות חשיבה מהקשר אחד למשנהו. העברה מתרחשת בכל פעם שאנו מקשרים תחום ידע אחד עם תחום אחר, כדי להבין טוב יותר או להאיר בעיה כלשהי. ללא העברה - ללא קישור של עניין אחד לאחר - הייתה השפעת הלמידה האנושית על עיצובנו ועל הכנתנו לחיים קטנה הרבה יותר. לכן, העברה היא פעולה בסיסית ברכישת השכלה. ההעברה מתרחשת במוחו של המעביר והיא נשענת בעיקר על מאגר הסכמות שאיתה מגיע המעביר לתהליך הלמידה. נקודת המוצא להעברה נמצאת בתוך מערכת העיבוד הקוגנטיבי של האדם. למרות החשיבות הנודעת להעברה, מחקרים מראים שההעברה אינה מתרחשת באופן אוטומטי. עלינו לעזור ללומדים לקשר בין מה שהם כבר יודעים או לומדים היום, לבין המקום שבו הם עשויים ליישם זאת מחר. פסיכולוגים הבחינו בהעברה קרובה והעברה רחוקה, ובהעברה חיובית והעברה שלילית. העברה קרובה מתרחשת כאשר אנשים מיישמים את מה שלמדו בהקשר דומה להקשר שנלמד. העברה רחוקה מתרחשת בין הקשרים שבאופן אינטואיטיבי נראים רחוקים זה מזה. העברה חיובית מרחשת כאשר הלמידה בהקשר אחד משפרת את הביצועים בהקשר אחר.העברה שלילית מתרחשת כאשר הלמידה בהקשר אחד משפיעה לרעה על ביצועים בהקשר אחר.
אחת הדרכים היעילות להמשיג את ההזדמנות להוראה לשם העברה בכיתה, היא לחשוב במסגרת מונחים של עניינים, דרכים, ואתרים שפותחה על ידי רובין פוגרטי, דיוויד פרקינס וג'ון בארל.
העניינים להעברה הם כל דבר שהתלמידים למדו ושעשויים להיות מועברים כמו: מיומנויות קריאה, כתיבה ,חשבון ומיומנויות חשיבה.
דרכי ההעברה הן כל מה שמורים יכולים לעשות כדי לטפח העברה בלמידה. לדוגמה: לאמן תלמידים בזיהוי ובגילוי אנלוגיות, ובעריכת הכללות, לחפש ולצפות הזדמנויות ליישומים, לספק הזדמנויות לתרגול שימושים שונים בהעברה,העברה פנימה כאשר מלמדים נושא חדש להתחשב בידע הקודם של הלומד ולקשר את הנושא החדש עם הידע הקודם.
אתרי ההעברה הם היעדים שאליהם המורים בוחרים להעביר. בתחום המקצוע ההוראה מזמנת אפשרויות העברה בתוך אותו מקצוע. אפשרות נוספת במקצועות שונים:הוראה אינטגרטיבית המשלבת נושאים ממקצועות שונים, ממחישה שקיימות הזדמנויות רבות לקשר בין מקצועות ולגלות כיצד מקצוע אחד תורם למקצוע אחר. הנסיון שהתלמידים רוכשים בין כותלי בית הספר מטרתו לשרת אותם בחייהם מחוצה לו.
אם אנו המורים רוצים שתתרחש העברה עלינו ללמד כיצד להעביר. עלינו לתרגל את התלמידים ביישום מכוון של הידע והמיומנויות שרכשו בהקשרים שונים, כך שילמדו מהו היקף השימוש שניתן לעשות במה שלמדו.עלינו לעזור לתלמידים לחשוב על הרעיונות שהם לומדים ולבנות במכוון קשרים בין מקצועות הלימוד בבית - הספר ובין הקשרים של עולם בית-הספר לאלה של העולם שמחוץ לו. הוראה לשם העברה היא עניין רציני הנמצא באחריותו של כל מורה.
באופן מעשי בשגרת העשייה היומיומית שלנו עלינו לנצל כל סיטואציית למידה אפשרית כדי לספק לתלמידים דוגמאות להעברה. להסביר להם את הצורך בהעברה ולבצע קישורים בין נושאים שונים. לקיים אינטראקציות עם התלמידים ולאפשר להם לקיים אינטראקציות בינם לבין עצמם. לתת משוב המעודד ומשבח העברה.
ולסיום כמובן שבעידן התקשוב כמובן שעלינו לרתום את טכנולוגיות המחשב לטובת השגת מטרת ההעברה.השימוש במחשב לקידום כושרו האינטלקטואלי של הלומד, לפיתוח אסטרטגיות למידה עצמית, לשיפור יכולתו לפתור בעיות ולפיתוח מיומנויות חשיבה.השימוש במחשב מדגיש לתלמידים כי הלמידה נעשית בתוך ראשם, מכוונת על ידם ונתונה לאחריותם.
בעקבות כתיבת הפוסט אני מוצאת חיזוק לעשייה היום יומית שלי בכיתה. בתחום רכישת השפההכוללת קריאה, כתיבה, הרחבת השדה הסמנטי של מילים, איחזור מידע, תיהלוך טקסטים, ועוד. בחשבון הקניית מושגים בחשבון באמצעות בעיות מילוליות. אחת התובנות החשובות שלי שחומרי הלמידה הם אמצעי להקנות לתלמידים אסטרטגיות למידהולאתגר אותם לחשיבה מסדר גבוהה.

יום שני, 1 בנובמבר 2010

המחשב כאמצעי להשבחת הכתיבה

"בכל דור ודור צריך ללמוד את דרכי השימוש בכלים המשפיעים על הדור." (הרב קוק)
ועוד מדבריו של הסופר אהרון מגד.
"פעם חשבתי שכתיבה מול המחשב מורידה מהערך. יש משהו בפיזיות, במגע העט עם הניר, לראותאת המחיקות את הנחשים העקלקלים שהולכים שוליים, שאפשר להבחין בתיקונים בכתב, שקסם לי. ואז התרגלתי למחשב. גיליתי שיש לזה כמה יתרונות. אין צורך להעתיק כל דבר שש פעמים, וכל טעות אפשר לתקן." בפוסט הנוכחי אני רוצה להתייחס להישג נדרש 2 מתוך תכנית הלימודים בחינוך הלשוני: "כתיבת טקסטים למטרות שונות ולנמענים שונים." והזיקה בינו לבין הסטנדרטים וההישגים הנדרשים לפעילות מושכלת בסביבה מתוקשבת בבית הספר היסודי. כתיבה למה? הכתיבה היא כלי לארגון החשיבה המילולית לשימורה ולתיעודה. היא מאפשרת לכותב לארגן את מחשבותו לשוב ולקרוא אותן, ובשלב מתקדם גם לחדד את המחשבות ולערוך שיפורים בסגנון. הכתיבה מאפשרת ללומד לארגן מחדש את ידיעותיו ועוזרת לו לקלוט ולזכור מידע חדש. הכתיבה נמצאת בלב ליבה של התקשורת האוריינית. היא מחייבת העברה מלשון הדיבור אל לשון הכתב, לא רק במישור הגרפי - פונמי, אלא גם במישור התחבירי לקסיקאלי ובעיקר בו, מאחר שלכל אחת משתי "לשונות" (הדבורה והכתובה) יש איפיונים משלה. הכתיבה היא פעולה מורכבת ביותר היות שהיא דורשת שימוש בכשרים קוגנטיביים לשוניים ומוטריים. כותב מיומן מפעיל בו זמנית תהליכים מסוגים שונים: בחירת המידע הרלוונטי לנושא תוך יישום ידע בדבר סוגי התקשורת הכתובה.
ארגון הרעיונות וניסוחם בתבניות תחביריות, ובחירת אוצר מילים הולם.
שימוש נאות במכניקה של הכתיבה. הסתכלות על הכתוב בעיניו של הנמען - הקורא.
הכתיבה היא תהליך מתמשך הנעשה תוך אינטראקציה עם הסביבה. כיום המחשב הוא חלק אינטגרלי מסביבתו של התלמיד הן בבית והן בבית הספר ואך טבעי הדבר שהשימוש במחשב ייעל את תהליך הכתיבה וישפר את איכותה.הכתיבה במחשב מייעלת את תהליך הכתיבה היות שהכתיבה במחשב משחררת את הכותב מהעתקה חוזרת ונשנית ומאפשרת לו לבצע שינויים אינסופיים עד שיגיע לתוצאה משביעת רצון. שיפור איכות הכתיבה באה לידי ביטוי בשיפור רמת הכתיבה, מאחר והכותב יכול להעריך את תוצרי הביניים של כתיבתו בכל נקודת זמן בתהליך הכתיבה. הכתיבה אינה חייבת להיות ליניארת ומאפשרת חשיבה מסתעפת. היכולת לשנות את הטקסט ולערוך אותו מחדש מעודדת את החשיבה המתלבטת החשובה בתהליך היצירה.
השימוש במחשב כאמצעי לכתיבה הוא כיום חלק בלתי נפרד משגרת חיינו במערכת החינוך. התלמידים והמורים משתמשים במחשב להכנת חמרי למידה מסודרים ואסתטיים.המורה יכול ליצור משימות לימוד טקסטואליות בדרגות קושי שונות ולהתאימן לרמת הלומדים.השימוש במחשב מזמן ללומדים עבודה שיתופית והפריה הדדית. בעידן הווב 2 אנו משתמשים בפלטפורמות כתיבה מתקדמות כמו הוויקי והבלוג. לוויקי איכויות פדגוגיות מגוונות הן ברמה הקבוצתית והן ברמה האישית. הוויקי היא סביבה המסייעת ליצור הידברות וישתוף פעולה בין תלמידים ומורים בקלות וביעילות. הקול האישי בא לידי ביטוי בכתיבת ערכים בנושאים המעניינים את התלמידים. בניית הערכים נעשית באופן שיתופי וכך ניתן לשפר ולשכתב את הערכים הכתובים בו. כאן ניתן לראות סיפור משותף של תלמידים http://room4-wiki.wikispaces.com/?token=b30a59808ede539fed65b0d445ec4e68

הבלוג יומן רשת או רשומון הוא אתר אינטרנט שבו נכתבות רשומות העוסקות בחוויות , חדשות ומאמרים, אשר תכניהם גלויים לגולשי האינטרנט לשם קריאה ובדרך כלל אף לתגובה.השימוש בבלוג מחזק את בטחונם העצמי של התלמידים משום שהם פועלים באופן עצמאי ואקטיבי. מנסים את כוחם בכתיבת רשומות בבלוגים שלהם, בכתיבת תגובות שלהם לבלוגים של אחרים. הבלוג עוזר לטפח את החשיבה הביקורתית הן בדברים שהם כותבים בעצמם והן בתגובות שלהם לבלוגים של אחרים.כמורה לתלמידים בגיל הרך הצעדים הראשונים בשימוש במחשב דומים מאוד להקניית מיומנויות היסוד בכתיבה במחברת.תחילה התלמידים צריכים ללמוד להשתמש במקלדת ובעכבר, כתיבה בגופנים שונים בגדלים ובצבעים שונים. כתיבת כותרות הדגשה. בהמשך התלמידים מתנסים בכתיבה של טקסטים קצרים.ובשלבים מאוחרים לאחר שלתלמיד יש שליטה במיומנויות היסוד של השימוש במעבד התמלילים אני מתחילה בתהליך של כתיבת סיפור אישי על פי התבנית הסיפורית.תהליך הכתיבה הנעשה בשלבים תוך אינטראקציה איתי טיות ושכתוב עד לקבלת הסיפור המשוכתב שאפשר להדפיסו ולפרסמו.ברצוני לציין שהתהליך ארוך ומייגע היתרון של השימוש במחשב בא לידי ביטוי בשלבי הטיוט כאשר נחסך מהתלמיד לחזור ולכתוב את הסיפור שוב ושוב.