ההתפתחות המוסרית והשלכותיה על מערכת החינוך

"אין עיקר החכמה - אלא יושר המידות, כשם שאין האילן עיקר אלא פרותיו" רבנו בחיי

שלום לך בלוג יקר!
במסגרת לימודיי הפסיכולוגיה ההתפתחותית עסקנו בנושא של ההתפתחות המוסרית על פי התיאוריות של פיאז'ה וקולברג.
לאור המצב ההתנהגותי של התלמידים בבתי הספר, התרופפות המשמעת והערכים המוסריים, החלטתי לעסוק הפעם בנושא של ההתפתחות המוסרית והשלכותיה על מערכת החינוך וכיצד כל מוסד חינוכי ומורה יכול ברמת הפרט לתרום לזירוז תהליכי ההתפתחות והצמיחה המוסרית של התלמידים.
שיקול דעת מוסרי, יכולת החשיבה והשיפוט בנוגע לפעולה ראויה במצב נתון אינה מולדת, אלא מתפתחת בד בבד עם התפתחות ההבנה העצמית והחברתית של האדם ובעזרת אינטראקציה עם הסביבה.
על פי המודל הנפשי של פרויד, התפתחות המוסר והמצפון מתרחשת עם ההתפתחות של המבנה הנפשי הנקרא "סופר אגו" (superego). הסופר אגו היא הזרוע המוסרית והאתית של האישיות בה הופנמה מערכת הערכים והנורמות המאפשרות תפקוד בחברה.
פסיכולוגים התפתחותיים שחקרו את עמדותיהם המוסריות של ילדים צעירים מאפשרים הבנה של האופן שבו מתפתח ומבשיל שיקול הדעת המוסרי. פיאז'ה וקולברג חקרו את ההתפתחות המוסרית ופיתחו תיאוריות להתפתחות המוסר.
פיאז'ה מבחין בין שיפוט מוסרי להתנהגות מוסרית. הוא ערך את מחקריו ע"י צפייה בילדים משחקים ובדרך התייחסותם לכללי משחק. פיאז'ה בדק את שיפוטם המוסרי של ילדיםע"י הצגת דילמות מוסריות שבהם הם נדרשו להשוות בין שני מעשים ולשפוט באיזה מן הסיפורים המעשה רע יותר. באחד נזק גדול שנגרם באופן מקרי בלי כוונה, בשני נזק קטן שנגרם בכוונה. פיאז'ה מסיק ממחקריו שיש שני שלבים בהתפתחות המוסרית.
שלב הריאליזם המוסרי (גיל 4-7 ) בשלב זה הילדים שופטים מעשה כטוב או רע על פי תוצאותיו.
שלב הרלטיביזם המוסרי (מגיל 10 ומעלה) בשלב זה ההבנה שכללים ניתנים לשינוי תוך הסכמה הדדית. השיפוט מתייחס לא רק לתוצאות אלא גם לכוונה.
קולברג במחקרו זיהה בחשיבה המוסרית של בני האדם שישה שלבים המסווגים לשלוש רמות.
השלב הדקם קונבנציונלי ילדים עד גיל 8 קובעים את השיפוט שלהם על פי שכר ועונש. כל מעשה שהילד יקבל עליו עונש הוא לא מוסרי וכל דבר שהילד יקבל עליו פרס זה מוסרי.
השלב הקונבנציונלי שיפוט על פי כללים חברתיים. עד גיל 12 ילד שופט מוסרי ולא מוסרי על פי מה שמקובל או לא מקובל בחברה. יש כלל חברתי וגם החוק בנוי על כללים חברתיים. לילדים בבית הספר היסודי חשוב שהחברה תגיד שהם בסדר והם מקובלים.
השלב הפוסט קונבנציונלי השיפוט נעשה על פי ערכים אוניברסאליים. האדם נוטה להגדיר פעולה נכונה במונחים של ערכי זכויות הפרט כפי עליהן בחברה ובמסמך חוקי.
לדעת קולברג שכמו שניתן לקדם את ההתפתחות הקוגנטיבית על פי התיאוריה של פיאז'ה, כך ניתן גם לקדם את ההתפתחות המוסרית ע"י ערעור שיווי המשקל הקוגנטיבי שיגרום לארגון מחדש של סכמות מוסריות והפנמתן של סכמות חשיבה גבוהות יותר ומוסריות יותר.לכן ההתפתחות והצמיחה המוסרית של תלמידים אינה יכולה להיעשות בדרך של הטפה מאחר והיא יוצרת התנגדות בקרב התלמידים ואינה מועילה כלל. לכן יש להסביר לילד בצורה הגיונית וברורה את כללי בית הספר ואת ההגיון שעומד אחריהם, על מנת שהילד ייצית להם מתוך הבנה שלמה ולא מתוך פחד. הטכניקה הנפוצה ביותר לעשות זאת היא דיון בדילמות. תפקיד המורה לבנות תנאים ולאפשר התקדמות בשלבים, כשחשוב שהמורה יימצא בשלב גבוה יותר מתלמידיו. המורה יציג גישות אוניברסאליות ולא יסתפק בהעלאת גישות כיתתיות. למורה תהיה היכולת לנהל דיוני דילמות תוך גמישות ויכולת לכוון כל פעם אל פן אחר, עמדה מסויימת ושונה של הבעיה.
כמחנכת של ילדים בגיל הרךההבנה שילדים בגיל הצעיר שופטים את המעשה על פי התוצאות ועל פי שכר ועונש אני רואה חשיבות רבה דווקא בחיזוק ההתנהגויות החיוביות על מתן משובים חיוביים בעל פה ובכתב כמו הערה טובה במחברת, חייכנים, צבירת נקודות ועוד. בד בבד עם חיזק ההתנהגויות הטובות לא להתעלם מן ההתנהגויות השליליות. אלא שהדרך של הטפות מוסר לא תועיל ואף תיצור התנגדות על פי קולברג, לכן ההענישה על התנהגות לא ראויה צריכה להיות הולמת למעשה.