יום שני, 14 בפברואר 2011

סיום- אך לא פרדה...

לאה חברתי היקרה,
התחברנו באמצע הסמסטר הראשון, תוך כדי הדיונים המשותפים בסקייפ אל תוך הלילה, בנושאי המטלות של מרלין בשיטות מחקר. . . חברנו יחד לעבודה המסכמת בקורס של דר' שרה שדה, ומשם המשכנו יחד עד הלום !
החיבור היה טבעי, שתינו משדרות על אותו גל, מדקדקות בקטנות... מתחבטות על הניסוח... מתלבטות לגבי כל אות... עד לתוצר הסופי !! בנסוף שתינו באות מתחום כישורי השפה, כך שהרבינו להתייעץ גם בנושאים מקצועיים מתחומי בית הספר.
את המשחק שערכנו בפרויקט הסכום בקורס של מיקי רונן העברנו בכיתה שלך והבלוג שפתחנו לעבודת הסמנריון פועל בכיתה שלי... מקווה שנרבה לשתף פעולה גם בהמשך !
נוצר בינינו שיתוף פעולה פורה, כאשר כל אחת נותנת את הטון בתחומים בהם היא שולטת יותר.
חוויתי יחד איתך את תהליכי הכתיבה שעברת בכתיבת הפוסטים בבלוג שלך ואני מצדיעה לך על הרצינות וההשקעה הרבה. כל נושא עליו בחרת לכתוב היה בעל עומק, משמעות וערך מוסף. תמיד חיפשת חומרים רלבנטיים לעבות את הדברים שכתבת עליהם וקינחת בתוהנות אישיות מעניינות ומחכימות. היה מאוד מעניין לקרוא וללמוד על העבודה שלך בכיתות א' ב' וממש לחוות את ההשקעה שלך דרך הפוסטים הללו. במיוחד אהבתי את הפתיח שלך לכל פוסט - הציטוט המיוחד שתרם לייחודיות של הבלוג שלך.
ואת הכישרון הכתיבה שלך כבר הזכרתי ?
לאה - המשיכי בדרכך השקטה והרצינית, המסורה והאכפתית, כי אין אנשים רבים כמוך במערכת החינוך.
אהבתי לעבוד איתך, למרות שהיו גם חילוקי דעות לפעמים, לפנינו עוד כתיבת עבודת הסמינריון...
תודה על הארוח המפנק בכל שבת בה למדנו יחד ותודה על הכל !!!
מקווה ומאמינה שנמשיך לשמור על קשר.
שלך בהערכה רבה
דורית

תגובה 1:

  1. לאה, מחמם את הלב לראות מכתבים כאלה שכותבים לך.. המשיכי כך!

    השבמחק