יום שני, 14 בפברואר 2011

תם אך לא נשלם . . .

"לכל סיום יש התחלה חדשה
ותמיד הפרדה היא קשה
זה הוא הזמן זה היום זה הרגע
החופש קורא לי מכל הכבישים
זה הזמן זה היום זה הרגע
החופש קורא לי לצאת לחיים חדשים." (יעקב גלעד)
אז רגע לפני שנפרדים זה הזמן זה היום זה הרגע, לעצור להביט לאחור, לבחון את הדרך בה צעדתי מאין לאן ועם הפנים לעתיד.
כדי לבחון את הדרך שעברתי במהלך מסלול הלימודים שהתחיל לפני כשנה וחצי,חזרתי וקראתי את הרשומה הראשונה שכתבתי בו יצאתי למסע שהתחיל בצעדים מהוססים. תחילה חיפשתי באיזו רגל להתחיל לצעוד, וכאשר מצאתי את הרגל הנכונה התחלתי במסע . בדרך התוודעתי לעולם טכנולוגי חדש ומאתגר,לפעמים צברתי תסכולים, הגעתי לתובנות חדשות, הפכתי מידע לידע, ובעיקר היכרתי אנשים חדשים ורכשתי חברים.
כבר בצעד הראשון נאלצתי להתמודד עם החשיפה והפומביות. לאחר החשיפה הראשונה של הבלוג שלי בכיתה, הבנתי מיד שהבלוג הוא פלטפורמה לכתיבה אישית או שיתופית שכל מה שנכתב ומפורסם חשוף ופומבי לעיני כל. וכאן ההגעתי לתובנה שעליי להקפיד לפרסם רשומות הכתובות ברמה נאותה, מנוסחים בבהירות ובמשלב לשוני הולם. לכן הזמן שהקדשתי לכתיבת כל רשומה נמשך שעות ארוכות החל מבחירת הנושא , חיפוש אחר מקורות מידע, כתיבת התובנות והאמירה האישית וכלה בבחירת ציטוט של משפט או פתגם המתאימים לנושא הרשומה.
רוב הנושאים שעליהם בחרתי לכתוב קשורים באופן טבעי לתחום ההתמחות המקצועית שלי (הגיל הרך ורכזת פדגוגית) האמירה בהם באה ממקום של ידע וניסיון. רעיונות נוספים לכתיבה היו קשורים לנושאים שלמדתי בקורסים השונים שעוררו בי עניין ובהם רציתי להעמיק וללמוד עוד.
מעבר לכתיבה נאלצתי לא פעם להתמודד עם אתגרים טכניים כמו הוספת סרטונים, השימוש בגאדג'טים וכדומה. האמת שלהפתעתי דווקא על העיניינים הטכניים התגברתי בקלות יחסית בעזרתה של חברתי דורית שתמיד עזרה תמכה והדריכה.
התגובות של העמיתים המלווים דורית וגילה היו מעודדות ומפרגנות. החשיבות של המשובים מעבר לפרגון ההדדי היו לחזק רעיונות שנכתבו, להאיר נקודות מסוימות או להוסיף זוויות מבט נוספות, וכן מותר גם לחלוק ולא להסכים עם דברים שנכתבו.
בבואי לסכם את הכתיבה בבלוג ואת תרומתו לתהליך הלמידה שלי אני יכולה לומר שהצעדים המהוססים בהתחלה הלכו ונעשו צעדים בטוחים. עברתי תהליך ארוך בו ניסיתי לגבש את תעודת הזהות המקצועית שלי. בבלוג באים לידי ביטוי הנושאים שמעניינים אותי, תחום ההתמחות שלי. בתהליך הרפלקציה הגעתי לחשיבה מסדר גבוה שללא ספק תרם להשבחת העבודה המקצועית שלי כרכזת פדגוגית בחדר המורים, וכמורה.
הייתי מאוד רוצה לשלב בלוג למידה בעשייה החינוכית שלי, כמורה לילדים בכתה א' נראה לי שקשה לשלב את הבלוג בלמידה מאחר ואנו עסוקים ברכישת הקריאה. בשיחותיי עם מנהלת בית ספר שיתפתי אותה בעבודת הסימנריון שאני ודורית עשות. י רעיון של שילוב הבלוג בתהליך הלמידה מצא חן בעיניה, בית ספרי עובר ארגון מחדש ואני תקווה שאוכל ליישם חלק מן הדברים שלמדתי.
ולסיום ברצוני להודות לכל הקוראים והמגיבים.
תודה מיוחדת לחברתי דורית שליוותה אותי לאורך כל הדרך, הייתה שותפה להתלבטויות ולתסכולים, עודדה עזרה ותמכה.
אני רוצה להודות לדר' גילה קורץ על התמיכה העידוד והליווי במשך כל תקופת הלימודים ובעיקר תודה שהאמת שאצליח!

3 תגובות:

  1. לאה
    אין ספק שאת בן אדם מדהים!! מהרגע שהיכרתי אותך שבו ביצענו ביחד את העבודה הראשונה במכללה של ד"ר גילה קורץ בעזרת הסקייפ שאז זה היה נראה לנו כל כך מפחיד ומסובך, ידעתי שאת בן אדם שמשקיע ושואף למצויינות והצלחה ,ואני שהוא ההפך הגמור ממך!! ידעת תמיד להקשיב לי ולעזור לי בתקופת הלימודים לסייע בעיקר ברגעים הקשים ונוצר בינינו חיבור מאוד מיוחד שמתבסס על הרבה הערכה ועזרה ואין לי ספק שבלעדיך היה לי הרבה יותר קשה.
    זה הזמן להגיד תודה ובהצלחה בהמשך!!
    אורי

    השבמחק
  2. לאה, את בן אדם מדהים עם ידע אין סופי. אני מודה כל יום לאלוהים שפגשתי אותך. הישארי כמו שאת לתמיד.

    השבמחק
  3. לאה, אני מאוד נהנית מקריאת הבלוג שלך.
    הפוסטים שלך משרים תבונה ורוגע בדיוק כפי שאני עושה מדיטציה מידי פעם ופעם.

    השבמחק