מנהיג חינוך נתפס כאדם המופקד על יזמת חינוך שלרוב מעורבים בה: קבוצות לומדים, הורים, מורים, ועדים וממנים ותכניות לימודים. הציבור מצפה ממנו שישתמש בכוחו ובמעמדו כדי להשפיע לטובה על איכות החינוך בתחום סמכותו. למנהיג חינוכי יש יכולת לבצע שיקול דעת פדגוגי - אסטרטגי להגדיר מטרה חינוכית ולהתאים לה אמצעים חינוכיים על בסיס ה"חזון ". גיבוש חזון חינוכי, "אני מאמין" בית ספרי הוא מבחן ראשון של מנהיג חינוכי. לזהות חינוכית יש קשר הדוק למושג "חזון" בדרך כלל חזון הוא תמונה של אידיאל ששואפים אליו. החזון החינוכי הוא חלק מהזהות החינוכית. ישנם שני תנאים חיוניים להנעה לפעולה בשם החזון: תחושת החובה להתקדם להגשמת החזון ותחושת מסוגלות ואמונה באפשרות לממש התקדמות זאת. תחושת החובה נעוצה בהכרה בערך האידיאל. תחושת המסוגלות נובעת מהערכת המשימה לאור נטיותיו של איש החינוך וכישורנו ונסמכת על נסיונו.
בכנס הארצי הראשון למנהלי בתי הספר שעסק במנהיגות בית ספרית הלכה למעשה שנערך בנובמבר 2008 ד"ר אורי איל מתייחס בהרצאתו למנהיגות מכוונת אל מול מנהיגות משתפת. המנהיגות המכוונת היא מנהיגות היררכית בדרך כלל. היא מספקת חזון ומסגרת לקבלת החלטות ולפעולה ממנה נגזרעים סטנדרטים, יעדים ופרוצדורות ברורות. מנהיגות מכוונת פועלת יותר ע"י בקרה, הערכה ומשוב המבקשים לצמצם את אי הוודאות ולהגביר את התיאום בארגון.
המנהיגות המשתפת פונה למוטיבציה פנימית, להעצמה , שביעות רצון וחדשנות ומניחה שהגיוון בצוות יצור את החדשנות ויצירת פתרונות שונים. המנהיגות המשתפת מקדמת קבלת החלטות משותפת, יוצרת קהילות לומדים ומקיימת דיאלוג והבניה של ערכים משותפים. מנהיגות מכוונת יוצרת מחוייבות לארגון ועמידה ביעדים ומנהיגות משתפת מאפשרת העצמה וכתוצאה מכך חדשנות.
בגיליון מספר 4 של הירחון 4 הממ"ים ,עוסק אף הוא בניהול בית הספר ומנהיגות פדגוגית ומתייחס לאיפיונים של מנהיגות פדגוגית ומביא שני היבטים מרכזיים:
1. היבט העוסק בתהליכי קבלת החלטות ובפתרון הבעיות של המנהל ובסגנונות פעולתו. . 2.היבט העוסק במטרות המנהל כמנהיג ובדרכים להשגתן. בשלושת העשורים האחרונים חלה התפתחות בנוגע לתפקיד המנהל כמנהיג ובנוגע לציפיות ממנו: 1.מתפיסת המנהל כבעל הסמכות המקצועית, לתפיסת המנהל כמנהיג משתף המפתח תהליכים של השתתפות המורים ובעלי תפקידים בשיח המקצועי, בקבלת החלטות ובחלוקת משימות ואחריות. 2.מתפישת המנהל הממוקד בתשומות ובתהליכי ההוראה , למיקוד הניהול בתרבות הלמידה של מורים ותלמידים, בהעצמת הקבוצה כקהילה בעלת זהות יחודית ובניהול שיח מקצועי שבמרכזו עומד נושא קידום הלמידה והמחוייבות ההדדית בין החברים. בחברה הפוסט מודרנית והפוסט אידיאולוגית שלנו האידיאות המכוונות את חיינו ואת החינוך אינן ברורות כמו בעבר המסורתי והמודרני. אחד המאפיינים של העידן הפוסט מודרני הוא השינויי במעמדו של הפרט בחברה. הפרט נתפס כסובייקט בעל משמעות והחברה כמבנה המושתת על האינדיבידואליות של הסובייקטים היוצרים את המרקם החברתי. ידע לשון וסמלים תופסים מקום מרכזי בהבנת החיים האנושיים. ההתייחסות אל המציאות הוירטואלית כאל מציאות ממשית המתקיימים בחיי היום יום באמצעות טכנולוגיות התקשוב.כתוצאה מכך העידן החדש יוצר תופעות ומסגרות חברתיות חדשות . במסגרות החדשות יש לגיטימציה לקודים התנהגותיים חדשים. העידן הפוסט מודרני מחייב שינוי של התפיסה החינוכית הקיימת ויצירת תבניות תיאורטיות חדשות המבוססות על רעיונות היסוד שלה. למנהיגות החינוכית יש חשיבות רבה מאחר שמהירות הצמיחה הכלכלית והתמורות הטכנולוגיות מחייבות קבלת החלטות מהירה. נוסף על כך התרחב טווח הנושאים הדורש החלטות. זאת ועוד כבר אי אפשר לקבל החלטות ברמת הממשלה והארגונים הגדולים בלבד. לעיתים תכופות קבלת ההחלטות מקומיות ואף אישיות.
הסרטון הבא עוסק במנהל ביה"ס כמנהיג ובכישורי ההנהגה הנדרשים ממנהל ביה"ס
לאה יקירתי,
השבמחקכדרכך הבעת ברהיטות רבה את דברייך. אני נוטה להסכים שכיום בעידן הפוסט מוררני מוטלת אחריות רבה על כתפי המנהל. אבל כפי שאנו יודעים מנהל יעיל אמור להאציל סמכויות ולעבוד בצוות.
גילה