לומד בעל הכוונה עצמית

"האדם הבוגר אינו האדם חסר ההשכלה, אלא האדם שאינו מכיר את עצמו. אוויל הוא המלומד הסומך על ספרים, על ידיעה ועל סמכות וחושב שאלו יקנו לו הבנה. ההבנה נרכשת רק דרך הידיעה העצמית, כלומר מודעותו של אדם לתהליך הפסיכולוגי השלם שלו, לכן משמעותו האמיתי של החינוך הוא הקניית הבנה עצמית , כי בתוך כל אחד מאיתנו מצוי כל הקיום כולו" (יידו קרישנמורטי, לגעת במהות, עמ' 20 ) בעידן שבו אנו נמצאים במאה הנוכחית ושזכה לכינויים שונים - עידן הידע, העידן הפוסט מודרניסטי, העידן הפוסט אידיאולוגי מאפיינים רבים ושונים: מורכבות הטכנולוגיה והשתלטותה על רוב תחומי חיינו בד בבד עם הצטברות ידע והתחדשותו המהירה, עליית חשיבותו של ה"הון השכלי" כמקור עוצמה לאומי על פני חשיבותם של משאבים אחרים. בעידן זה אנו עדים להשתנות בהגדרת העיסוק של הפרט במהלך חייו.לפיכך תפקיד מערכת החינוך לפתח בתלמיד מיומנויות שיעזרו לו לרכוש מידע מתחומים שונים ולעבדו בכוחות עצמו. בין הכישורים הנדרשים לצורך תפקודו המוצלח: איתור ידע ורכישת ידע באופן עצמאי, שימוש מושכל בידע לשם פתרון בעיות, בחירה מושכלת, הערכה ביקורתית, כישורים לתקשור ולשיתוף פעולה עם אחרים. ובהכללה ניתן לומר כי לשם תפקוד מוצלח במאה ה 21 נדרש האדם להיות מסתגל, חושב אוטונומי בעל הכוונה עצמית בלמידה שיתמיד בלמידתו לאורך החיים.
דמותו של הלומד בעלי הכוונה עצמית בלמידה מאופיינת בגילוי מוטיבציה פנימית גבוהה, התמדה רבה בביצוע המשימה הלימודית, גילוי תושייה ויוזמה הסתמכות על עצמו, גילוי דבקות במטרה, גילוי מודעות עצמית גבוהה, ידיעה לתכנן ולנהל לוח זמנים ללימודיו, גילוי תחושת מחויבות להצלחה בלימודים, גילוי תחושת מסוגלות אישית להשגת מטרותיו,הצבת מטרות למידה, גילוי מוטיבציה גבוהה וגילוי תחושת הגשמה.
את המיומנויות והכישורים הנדרשים מלומד בעל הכוונה עצמית בלמידה אפשר למיין לחמש קטגוריות (בירנבוים,1997 ): . 1.כשירויות קוגנטיביות: פתרון בעיות, חשיבה ביקורתית, חשיבה לוגית יצרתיות, הבעה בכתב ובעל פה, בחירת נושא והגדרתו, שאילת שאלות, שימוש מושכל במאגרי מידע, ניסוח השערות מחקר, תכנון תהליך או מערך המחקר, תיהלוך טקסט, בחירת מידע רלוונטי, עיבוד מידע וארגון מידע, התבוננות תצפית, מיזוג מידע הסקת מסקנות, שיפוט או הערכה. 2.כשירויות מטה-קוגניטיביות:שימוש מושכל באסטרטגיות למידה, הערכת יעילות האסטרטגיה, רפלקסיה, הערכה עצמית, רפלקסיה.

3. מיומנויות ניהול משאבים: חיפוש מקורות, ארגון הזמן והסביבה הלימודית, שימוש בכלי מחקר.

4. כשירות חברתית: ניהול שיח או דיון, שכנוע, הנהגה, עבודה בצוות, הקשבה, שיתוף פעולה, ניסוח משוב, קבלת משוב.

5. איכויות אישיות: מוטיבציה פנימית, נקיטת יוזמה, סקרנות, פתיחות, אחריות, התמדה וכוח רצון, הסתגלות לשינויים,עצמאות.

לאור העקרונות של תיאוריית הלמידה על פי ההכוונה העצמית הלמידה אינה עוד משהו שקורה ללומדים - אלא משהו שקורה עם הלומדים. (צימרמן, 1986 ) לכן כדי לטפח בוגר בעל הכוונה עצמית. מערכת החינוך צריכה לשנות את התפיסה המסורתית של תהליכי הוראה למידה. לפתח תוכניות לימודים חדשניות המציבות בפני הלומדים אתגרי חשיבה מסדר גבוה, התמודדות עם מצבים המחייבים פתרון בעיות, שילוב טכנולגיות מתקדמות, לזמן מצבים המחייבים שיתוף פעולה. המורים צריכים ללמוד את כישורי הכוונה עצמית בלמידה, להתנסות בהם ואף לסגלם לעצמם כלומדים בוגרים וזאת כדי שיוכלו להביא את התלמידים לידי שליטה ויכולת מיטבית ולפתחם כבעלי הכוונה עצמית בלמידה.

בנימה אישית: אני רוצה לתת דוגמה קטנה איך כבר בכיתה א' אפשר להתחיל לפתח בלומדים את האחריות ללמידה והתמדה בביצוע המשימות. מדי שבוע תלמידי מקבלים דף עם משימות חובה לכל השבוע. כל תלמיד יכול לבחור את המשימה אותה הוא רוצה לבצע בכל יום. האפשרות לבחור במשימה אותה אתה רוצה לבצע מפתחת בתלמיד תכון הזמן ואחריות לביצוע המשימה. היא מזמנת לו בכל פעם אינטראקציות עם תלמידים אחרים בכיתה. התלמידים מקפידים לבצע את המשימות בצורה מיטבית ונהנים מהלמידה.