יום שישי, 25 ביוני 2010

למידה שיתופית

שיר קיץ / רימונה די - נור

שוב גגות נמסו בשרב

שוב זורמת שמש על הגב

שוב מתמתח הערב

חם ואדיש שוב מחכה יום ללילה ולילה לבוקר.


ושוב חזרה לשגרת הכתיבה.


רגע לפני היציאה לחופשה והפרידה שלי מהכיתה, צריך ללמד את נושא "הקיץ", אז החלטתי שהפעם הילדים ילמדו את הנושא בקבוצות עניין, יכינו מצגת וישתפו את שאר התלמידים בתוצרים ובתהליך. אם אני לא "טועה" קוראים לזה למידה שיתופית.

למידה שיתופית על פי הגדרת אברום רותם היא למידה אקטיבית המשקפת את האינטראקציה בין הלומדים כחלק מתהליך הלמידה. או במילים אחרות פעילות לימודית המתבצעת באמצעות קשרי גומלין בין עמיתים לצורך הבניית ידע.

כדי שהלמידה השיתופית תהיה יעילה ומוצלחת חשוב שהמטלה הלימודית תהיה מלווה בהוראות ברורות, החלוקה תהיה לקבוצות הטרוגניות, גדרת לוחות זמנים ברורים המאפשרים ללומדים זמן מספיק לביצוע המטלות.

על פי עקרונות אלה פעלתי ללימוד נושא הקיץ. הפעילות נערכה בשלבים כבשכל שלב הוברר לתלמידים מה המשימה ומשך הזמן המקסימלי להשלמת כל משימה. כל קבוצה שהשלימה את המשימה יכלה לעבור למשימה הבאה.

השלב הראשון של לימוד נושא הקיץ היה במליאה: תחילה העלנו מתוך הזיכרון מילים הקשורות לקיץ (ידע קודם), לאחר מכן מצאנו קשרים בין המילים (מיפוי מושגים), לכל קבוצת מילים נתנו שם (תהליך של פירוט והכללה).

הנושאים שקבלנו היו: מזג אויר (שרב), כללי התנהגות בים או בבריכה, כללי התנהגות בשמש, פרות קיץ (אבטיח, מלון), צמחי קיץ (קיפודן,) בעלי חיים (נחש).

השלב שני התלמידים התחלקו לקבוצות קטנות של 2 עד 3 לפי הנושא האישי שכל ילד בחר, השתדלתי שהקבוצות תהינה הטרוגניות: כל קבוצה בחרה נושא ונתבקשה לחפש חומרים במקורות מידע אינטרנטיים. חיפוש החמרים היה משימה לבית התלמידים נפגשו אחר הצהרים וחיפשו חומרים. הזמן שניתן לצורך כך שבוע.

השלב השלישי של הלמידה היה הכנת שקפים למצגת. הפעילות התבצעה בכיתה כל קבוצה התבקשה להכין 6-7 שקפים.

התלמידים עבדו על הכנת השקפים במשך יומיים במסגרת שיעורי כישורי שפה.

השלב הרביעי הכנת המצגות: הפעילות התבצעה בחדר המחשבים פעמיים בשבוע במשך שבועיים קבוצה מול מחשב.חלוקת העבודה נעשתה ע"י התלמידים, "תורות" אחד מקריא ואחד כותב, או אחד כותב ואחד עושה את ההנפשות, בחירת התמונות נעשתה במשותף ובהסכמה.

השלב הרביעי כל קבוצה הציגה את המצגת שלה וסיפרה על תהליך העבודה. לצורך כך נדרשו שני מפגשים בחדר המחשבים.

השלב החמישי שיחת משוב במליאה בה התייחסנו לנושאים הבאים: איך היתה חלוקת העבודה, אילו בעיות התעוררו, כיצד פתרתם את חילוקי הדעות, מה היתה התרומה שלכל אחד מחברי הצוות לפעילות, מה למדתי על עצמי, מה למדתי על שותפי למשימה, האם אתם מעדיפים לעבוד לבד או בצוות.

במהלך כל הפעילות לוויתי את הקבוצות התפקיד שלי היה לכוון את התלמידים, לבחון ביחד איתם את מקורות המידע, להקשיב ולייעץ, לדאוג שחדר המחשבים יהיה פנוי,לאפשר לתלמידים זמן לביצוע המשימה.

מטרות הלמידה השיתופית מתפרשות על פני כמה תחומים כמו: חיזוק הישגי התלמידים, עזרה לתלמידים חלשים, שיפור יחסים חברתיים, פיתוח אחריות פנימית.

מחקרים מראים שבעקבות הפעלת תהליכי הוראה ולמידה שיתופיים ההשגים אקדמיים גבוהים ורמת החשיבה הקוגנטיבית של התלמידים השתפרה.

מחקרים אחרים, שבדקו את התרומה של ההוראה והלמידה השיתופית על תלמידים מלמדים על העמקת התקשורת בין הפרטים או בין קבוצות יריבות, העלאת האמון ההדדי בין החברים, תגבור ההתנהגויות של עזרה הדדית, מוטיבציה ונכונות למאמצים, העלאת רמת המקובלות בכיתה והתקדמות בחשיבה הפרו - חברתית.

התובנות שלי : אני מלמדת בכיתה שבה יש לא מעט תלמידים בעלי יכולות לימודיות גבוהות ובעלי אגו גבוה, תחרותיות וחוסר פירגון מאפיינים מאוד בעיקר את הבנים בכיתתי ולמרות שבמשך כל השנים שבהן חינכתי אותם לא הצלחתי שפר את מערכות היחסים בכיתה. אני מאמינה מאוד בלמידה שיתופית ובתרומתה לפרט ולחברה ואני מרבה לתת משימות הדורשות שיתוף פעולה ברמה כזו או אחרת במהלך כל הלמידה. דוגמה נוספת לאינטראקציות של שיתופיות מושלבת מחשב באה לידי ביטוי במשחק שבעת המינים.

התרומה בשיפור ההישגים האקדמיים ורמת החשיבה של התלמידים היתה גבוהה ורמת ההישגים הלימודיים עלתה. אך בניגוד לנאמר במחקרים, רמת השיתופיות הפירגון והלמידה באו לידי ביטוי רק בעת ביצוע המשימה ולא תרמו לחיזוק הקשרים החברתיים בסיטואציות אחרות. ואני תוהה האם זה בגלל גילם הצעיר שעדיין לא הפנימי את המיומנויות החברתיות או שזה הרכב כזה של תלמידים בכיתה ?

אני על כל פנים מאמינה בתרומה של הלמידה השיתופית ללומד באופן אישי ולכיתה כקבוצה לומדת.

יום שני, 10 במאי 2010

שלוב המשחק בהוראה


שלום לך בלוג יקר!


אני רוצה לשתף אותך ברגעים של נחת !


"משחק הוא הדרך של הילדים ללמוד את מה שלא ניתן ללמד אותם" מריה מונטסורי


משחק - למה ?


זאת השאלה ששאלנו גם את התלמידים והנה מספר תשובות:


"כיף ללמוד דרך משחק כי זה יותר מהנה."


"מרחיב את הידע."


"דף עושים פעם אחת ובמשחק אפשר לחזור זה עוזר לשנן את החומר."


"בדף יותר קשה לכתוב למי שמתקשה בכתיבה."


"במחשב יש אפשרות לחזור מצליחים לבד."


במסגרת הפרויקט בקורס "משחקים מתוקשבים" של פרופסור מיקי רונן נתבקשנו לערוך מחקרון קטן בעזרת משחק מתוקשב. אני ודורית עמיתתי בחרנו במשחק "בדרך לאוצר" מתוך האתר של נועם. נושא המשחק "שבעת המינים".
http://www.edu-negev.gov.il/tapuz/noamtp/noam.htm

המחקרון שלנו רצה לבדוק אילו סוגי אינטראקציות יתפתחו במהלך המשחק בין המשתתפים וכיצד יבואו לידי ביטוי.
המשחק מיועד למשתתף יחיד, אך אנו בחרנו לבדוק אילו אינטראקציות יתפתחו בין שני משתתפים שאינם מתחרים אחד נגד השני . בחרנו להעביר את המשחק בכתתי היה מפתיע ומרגש לראות שמטרה משותפת עודדה את תלמידי לשתף הפעולה, לפרגן, לעזור ולעודד. זאת בניגוד להתנהלות תחרותית שמאפיינת אותם.
המשחק התנהל באווירה נעימה, ניכר היה שהילדים נהנים. הם שחקו במשחק מספר פעמים וככל שהם שחקו יותר הם הצליחו ללמוד את התשובות לשאלות שהתקשו בהם בהתחלה.
בשיחה שלאחר המשחק הילדים ציינו שנהנו מהמשחק ורובם ציינו שלמדו דברים שלא ידעו קודם.
אני רוצה לציין ששילוב המשחק בתהליך הלמידה (מתוקשב או לא) חשוב מאוד והוא צריך להיות חלק בלתי נפרד מתוכנית הלימודים. המשחקים שבחנו לא היו מושלמים ולקו בחסר. כאשר מתכננים משחק מתוקשב יש להתייחס לצד פדגוגי ולצד הטכנולוגי.

יום ראשון, 2 במאי 2010

דמות הבוגר של המאה ה21


שלום לך בלוג יקר !

השבוע החלטתי שהגיע הזמן לשלב סרטון בפוסט. התחלתי לחפש סרטון מעניין שישמש לי השראה לכתיבה.

כמובן שצפייה בסרטון אחד הוביל לצפייה בעוד סרטון ועוד... ועוד.. עד שמצאתי את הסרטון הבא.

חובה לצפות בסרטון !!!

צפיתי בסרטון מספר פעמים ולא יכולתי שלא לקשר את הסרטון, לקורס סוגיות בחינוך שאנו לומדים צל פרופ' עמי וולנסקי.

מה גדול הפער בין מצב מערכת החינוך בארץ לאתגרים הצפויים לנו בעתיד. אני תוהה האם העומדים בראש מערכת החינוך בארץ מודעים האתגרים החינוכיים העומדים בפתחה של המאה ה21 ? כיצד והאם בכלל אנו מכשירים את הבוגרים שלנו להתמודדות עם האתגרים המחכים להם בעתיד?

לצערי התשובות לשאלות אלו ברורות. מערכת החינוך בארץ מדשדשת בין סטנדרטים למבחני מיצב כאלה ואחרים. ראשי המערכת עסוקים בהשרדות פוליטת, תוכניות הלימודים מקובעות, אין התייחסות ראוייה להתפתחות הטכנולוגית , המיומנויות שמקנים לתלמידים אינן רלבנטיות בעולם עתיר טכנולוגיות התלמידים משיגים אותנו בשליטה שלהם בטכנולוגיות.

מערכת החינוך בישראל צריכה להשתנות ,צריך להפקיע מפוליטיקאים את היכולת לשלוט במערכת ולמנות אנשים יצירתים בעלי חשיבה מסתעפת מעוף דמיון ויצירתיות כדי להצעיד את בוגרינו לקראת התמודדות עם האתגרים המחכים להם במאה ה 21 .

יום שלישי, 27 באפריל 2010

טובעים בים (אוקיינוס) של מידע!!!

שלום לך בלוג יקר שלי !

שוב אני מוצאת את עצמי יושבת מול הדף הלבן ותוהה על מה אכתב הפעם ? חשבתי על מספר נושאים אך אף לא אחד מהם נראה לי מעניין מספיק כדי לפרסם בבלוג .את כל אחר הצהרים הקדשתי לשיטוט באינטרנט וביוטיוב בתקווה למצוא שם משהו מעניין. ככל שהעמקתי בחיפוש, כך הרגשתי שאני הולכת וטובעת בים המידע והאתרים.

זאת דוגמה לסיטואציה אחת שבה אני מוצאת את עצמי לא פעם הולכת לאיבוד.

התפתחות הטכנולוגיות אכן שפרו את איכות חיינו. אנחנו מוקפים מידע יום יום, שעה שעה. מידע מופיע בצורה דיגיטלית דרך האינטרנט דפים על דפים של מידע. אך נשאלת השאלה האם האפשרות להשיג מידע רב כל כך הופכת את חיינו לקלים?

לא בטוח. לא פעם אני מוצאת את עצמי טובעת בים המידע ואני צריכה ללמוד לצוף בו.

כדי לעשות זאת עלי לפתח מיומנויות שיעזרו לי להשתמש במידע בצורה מושכלת. ראשית כיצד להשיג את המידע הרלבנטי ?

כיצד לטפל בו ? איך לסנן את המידע ואיך לארגן אותו ןלהתאימו לצרכי ?

במסגרת לימודיי נאלצתי להתמודד עם דרישות של חיפוש מידע רלבנטי והאמת שלא פעם המשימה הייתה קשה ותיסכול היה רב . אך ההתנסות וההתמודדות האישית היא הלמידה הטובה ביותרוגם אם נתקלים במכשולים צריך ללמוד מהכשלונות ולהמשיך הלאה. וכבר היה חכם אחד שאמר: "מי שלא עושה לא טועה, ומי שלא טועה לא יודע כלום !!!"