יום שני, 10 במאי 2010

שלוב המשחק בהוראה


שלום לך בלוג יקר!


אני רוצה לשתף אותך ברגעים של נחת !


"משחק הוא הדרך של הילדים ללמוד את מה שלא ניתן ללמד אותם" מריה מונטסורי


משחק - למה ?


זאת השאלה ששאלנו גם את התלמידים והנה מספר תשובות:


"כיף ללמוד דרך משחק כי זה יותר מהנה."


"מרחיב את הידע."


"דף עושים פעם אחת ובמשחק אפשר לחזור זה עוזר לשנן את החומר."


"בדף יותר קשה לכתוב למי שמתקשה בכתיבה."


"במחשב יש אפשרות לחזור מצליחים לבד."


במסגרת הפרויקט בקורס "משחקים מתוקשבים" של פרופסור מיקי רונן נתבקשנו לערוך מחקרון קטן בעזרת משחק מתוקשב. אני ודורית עמיתתי בחרנו במשחק "בדרך לאוצר" מתוך האתר של נועם. נושא המשחק "שבעת המינים".
http://www.edu-negev.gov.il/tapuz/noamtp/noam.htm

המחקרון שלנו רצה לבדוק אילו סוגי אינטראקציות יתפתחו במהלך המשחק בין המשתתפים וכיצד יבואו לידי ביטוי.
המשחק מיועד למשתתף יחיד, אך אנו בחרנו לבדוק אילו אינטראקציות יתפתחו בין שני משתתפים שאינם מתחרים אחד נגד השני . בחרנו להעביר את המשחק בכתתי היה מפתיע ומרגש לראות שמטרה משותפת עודדה את תלמידי לשתף הפעולה, לפרגן, לעזור ולעודד. זאת בניגוד להתנהלות תחרותית שמאפיינת אותם.
המשחק התנהל באווירה נעימה, ניכר היה שהילדים נהנים. הם שחקו במשחק מספר פעמים וככל שהם שחקו יותר הם הצליחו ללמוד את התשובות לשאלות שהתקשו בהם בהתחלה.
בשיחה שלאחר המשחק הילדים ציינו שנהנו מהמשחק ורובם ציינו שלמדו דברים שלא ידעו קודם.
אני רוצה לציין ששילוב המשחק בתהליך הלמידה (מתוקשב או לא) חשוב מאוד והוא צריך להיות חלק בלתי נפרד מתוכנית הלימודים. המשחקים שבחנו לא היו מושלמים ולקו בחסר. כאשר מתכננים משחק מתוקשב יש להתייחס לצד פדגוגי ולצד הטכנולוגי.

יום ראשון, 2 במאי 2010

דמות הבוגר של המאה ה21


שלום לך בלוג יקר !

השבוע החלטתי שהגיע הזמן לשלב סרטון בפוסט. התחלתי לחפש סרטון מעניין שישמש לי השראה לכתיבה.

כמובן שצפייה בסרטון אחד הוביל לצפייה בעוד סרטון ועוד... ועוד.. עד שמצאתי את הסרטון הבא.

חובה לצפות בסרטון !!!

צפיתי בסרטון מספר פעמים ולא יכולתי שלא לקשר את הסרטון, לקורס סוגיות בחינוך שאנו לומדים צל פרופ' עמי וולנסקי.

מה גדול הפער בין מצב מערכת החינוך בארץ לאתגרים הצפויים לנו בעתיד. אני תוהה האם העומדים בראש מערכת החינוך בארץ מודעים האתגרים החינוכיים העומדים בפתחה של המאה ה21 ? כיצד והאם בכלל אנו מכשירים את הבוגרים שלנו להתמודדות עם האתגרים המחכים להם בעתיד?

לצערי התשובות לשאלות אלו ברורות. מערכת החינוך בארץ מדשדשת בין סטנדרטים למבחני מיצב כאלה ואחרים. ראשי המערכת עסוקים בהשרדות פוליטת, תוכניות הלימודים מקובעות, אין התייחסות ראוייה להתפתחות הטכנולוגית , המיומנויות שמקנים לתלמידים אינן רלבנטיות בעולם עתיר טכנולוגיות התלמידים משיגים אותנו בשליטה שלהם בטכנולוגיות.

מערכת החינוך בישראל צריכה להשתנות ,צריך להפקיע מפוליטיקאים את היכולת לשלוט במערכת ולמנות אנשים יצירתים בעלי חשיבה מסתעפת מעוף דמיון ויצירתיות כדי להצעיד את בוגרינו לקראת התמודדות עם האתגרים המחכים להם במאה ה 21 .

יום שלישי, 27 באפריל 2010

טובעים בים (אוקיינוס) של מידע!!!

שלום לך בלוג יקר שלי !

שוב אני מוצאת את עצמי יושבת מול הדף הלבן ותוהה על מה אכתב הפעם ? חשבתי על מספר נושאים אך אף לא אחד מהם נראה לי מעניין מספיק כדי לפרסם בבלוג .את כל אחר הצהרים הקדשתי לשיטוט באינטרנט וביוטיוב בתקווה למצוא שם משהו מעניין. ככל שהעמקתי בחיפוש, כך הרגשתי שאני הולכת וטובעת בים המידע והאתרים.

זאת דוגמה לסיטואציה אחת שבה אני מוצאת את עצמי לא פעם הולכת לאיבוד.

התפתחות הטכנולוגיות אכן שפרו את איכות חיינו. אנחנו מוקפים מידע יום יום, שעה שעה. מידע מופיע בצורה דיגיטלית דרך האינטרנט דפים על דפים של מידע. אך נשאלת השאלה האם האפשרות להשיג מידע רב כל כך הופכת את חיינו לקלים?

לא בטוח. לא פעם אני מוצאת את עצמי טובעת בים המידע ואני צריכה ללמוד לצוף בו.

כדי לעשות זאת עלי לפתח מיומנויות שיעזרו לי להשתמש במידע בצורה מושכלת. ראשית כיצד להשיג את המידע הרלבנטי ?

כיצד לטפל בו ? איך לסנן את המידע ואיך לארגן אותו ןלהתאימו לצרכי ?

במסגרת לימודיי נאלצתי להתמודד עם דרישות של חיפוש מידע רלבנטי והאמת שלא פעם המשימה הייתה קשה ותיסכול היה רב . אך ההתנסות וההתמודדות האישית היא הלמידה הטובה ביותרוגם אם נתקלים במכשולים צריך ללמוד מהכשלונות ולהמשיך הלאה. וכבר היה חכם אחד שאמר: "מי שלא עושה לא טועה, ומי שלא טועה לא יודע כלום !!!"

יום שלישי, 20 באפריל 2010

שיתופיות - הערכה ומה שבינהם

דווקא היום כשכל עם ישראל יצא לחגוג בכל מקום אפשרי החלטתי להישאר בבית ולנצל את היום כדי להשלים משימות שטרם הספקתי לבצע. אז בין עיסוק אחד לשני חשבתי עליך בלוג יקר שלי, ופתאום הגעתי להכרה שאתה די מוצא חן בעיניי. עדין לא נוח לי עם הפרסום והפומביות ואני מוצאת את עצמי משקיעה המון זמן בחשיבה על הנושא ועל הניסוח כך שיהיה מעניין וראוי לפרסום.

אתמול כתבתי על תהליך למידה מרתק שעברתי עם דורית, והיום אני רוצה להעלות מחשבות על למידה והערכה שיתופית. (בעקבות ההרצאה של ד"ר חגית מישר - טל )



אבל לפני כן ציטוט ממקור לא ידוע: "אם יש לך תפוח אחד, ולי יש תפוח אחד ונחליף - לכל אחד מאיתנו יהיה תפוח אחד. אם לך יש רעיון אחד, ולי יש רעיון אחד ונחליף, לכל אחד מאיתנו יהיו שני רעיונות"

ככל שנעודד יותר אינטראקציות ונחליף יותר רעיונות מאגר היידע שלנו יגדל. גם על פי הגישה הקונסטרוקטוביסטית (כן אני יודעת שנמאס לשמוע את המילה הזאת) הרי שלצורך הבניית הידע צריך שתהיה אינטראקציה בין הלומדים. כדי לעודד אינטראקציות אלו אנו צריכים לזמן ללומדים משימות שיתופיות. למידה שיתופית והפקת תוצר משותף מחייבת חלוקת עבודה בין השותפים. לפעמים החלוקה נעשית על פי תחומי התמחות כאשר כל אחד מהמשתתפים תורם את חלקו לתוצר המשותף. לפעמים החלוקה היא על פי רצונם או העדפותיהם של המשתתפים, לעיתים החלוקה שרירותית כאשר אחד המשתתפים נוטל יוזמה וקובע תחומי אחריות לכל אחד מהמשתתפים. הבעיה היא מה מידת תרומתו של כל אחד מהמשתתפים לתוצר השיתופי והרי כולנו מכירים את תופעת "הטרמפיסטים" ואני אישית אף חוויתי את הרגשת התסכול שחלק מהמשתתפים תורם ומשקיע בביצוע המשימה וחלק אחר לא אבל הוא נהנה מההערכה.

כאן עולות שאלות בנושא ההערכה: כיצד מעריכים תוצר לימודי משותף ? האם הייתה שיתופיות ? האם הייתה עבודת צוות ? מה התרומה של כל אחד מהמשתתפים לתוצר המשותף ?



אכן שאלות למחשבה!!!